רופא מרדים שהדביק חולים בנגיף הצהבת, הורשע בעבירות של חבלה חמורה, הפצת מחלה במזיד ועוד

1.   כתב האישום

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו 31 עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירת הפצת מחלה במזיד, גניבה בידי עובד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ומעשה פזיזות ורשלנות - עבירות בניגוד לסעיפים 329(א)(1), 218 סיפא, 391, 425, 338(7) ו- (9) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן החזקה ושימוש בסם לצריכה עצמית - עבירה בניגוד לסעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973. ביום 18/03/04 תוקן כתב האישום, כך שהוספו שלוש עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ואישום נוסף המייחס לנאשם עבירות הדחה בעדות באמצעות איומים והפחדה והפרת הוראה חוקית - עבירות בניגוד לסעיפים  246(ב) ו- 287  לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

    על פי עובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן, הנאשם בתקופה שבין 06/01 ועד 04/03 עבד כרופא מתמחה בחטיבת ההרדמה וטיפול נמרץ במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע (להלן: "סורוקה"). בתקופה המתוארת, נשא הנאשם את נגיף הצהבת מסוג Hepatitis C והיה מכור לסם מסוכן מסוג Fentanyl.

הנאשם, הזמין  מבית המרקחת של בית החולים אמפולות של הסם האמור, בכמויות גדולות מעבר לנדרש לצורך  עבודתו כרופא מרדים ובשווי של יותר מאלף ש"ח לשם צריכתו העצמית.

הנאשם נהג להזריק את הסם במהלך שעות העבודה עד כ- 25 פעמים מדי יממה, על אף שהסם היה רכוש בית החולים ונועד לצורכי הרדמה. בין החודשים פברואר ועד אפריל 2003, נטען, כי הנאשם נהג להזריק סם, כאמור, בשירותי הרופאים והסגל של המחלקה לטיפול נמרץ, בעודו מתיז מדמו לעבר האריחים והאסלה ומשליך פיסות צמר גפן ומדבקות נגועות בדמו המזוהם במקומות שונים בחדר השירותים. כל זאת עשה הנאשם על אף שידע שהינו נושא הנגיף האמור וכי דרך ההדבקה בו  היא דרך הדם.

בנוסף לאמור, במהלך עבודתו בחדרי הניתוח, עשה הנאשם שימוש במזרק אחד להזרקת הסם לגופו ולחוליו גם יחד, תוך שהוא מזהם את המזרק בדמו הנגוע ואחר כך משתמש בו בשנית להזרקה לחולים.  הנאשם, כך נטען,  הדביק בדרך זו כ-  34 חולים.

לטענת התביעה, בסיכומיה, הנאשם הדביק את החולים בדרך הבאה:

הנאשם שאב באמצעות מזרק ומחט מאמפולה Fentanyl והזריק אותו לעצמו, לאחר מכן עם אותו מזרק, שזוהם בדמו, הזריק לחולים את יתרת החומר. לחילופין, טוענת התביעה, כי יתכן שהנאשם זיהם בדמו את ה Fentanyl שבאמפולה, לאחר שהזריק לעצמו, ושאב שוב את יתרת החומר שהספיק להזדהם בדמו, בשביל החולים.

על פי האישום השני שבכתב האישום המתוקן, ביום 28/11/03 הפר הנאשם, עת היה במעצר בית בשל האירועים נשוא תיק זה,  את תנאי שחרורו לפיהם, בין היתר, נאסר עליו ליצור קשר כלשהו, בין ישיר ובין עקיף, עם מי מהמעורבים בפרשה, לרבות עובדי בית החולים "סורוקה". חרף האיסור, התקשר הנאשם לאחד מעדי התביעה, ד"ר איליה צ'ורני, שהוא עובד בית החולים והאשימו בכך ששיקר בהודעותיו במשטרה, קיללו ואיים עליו באומרו: "אתה עוד תראה מה זה להעיד נגדי". לאחר מכן, הנאשם ניסה מספר פעמים  להתקשר אל העד, אולם העד בשל פחדיו, לא ענה לטלפון.

2.  העדים      

מטעם התביעה העידו עדים, שהינם ברובם, אנשי רפואה. בחלקם אנשי הסגל הרפואי של בית החולים  "סורוקה", אשר העידו באשר להתנהגותו של הנאשם והשתלשלות האירועים במקרה דנן, וחלקם האחר העידו כעדים מומחים בתחום גסטרואנטרולוגיה, מחלות הכבד, מומחים בווירולוגיה וההרדמה ועוד. כמו כן, הוגשה חוות דעתו של פרופ' מוטרו, סטטיסטיקאי שבחן היבטים הסתברותיים בנתוני הימצאותו של הנגיף בקרב נבדקים שטופלו ע"י הנאשם ביחס לאלה שטופלו ע"י רופאים אחרים. מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.

3.  תשובת הנאשם לכתב האישום 

הנאשם מודה בכך שהוא נשא וירוס Hepatitis מסוגC  וכי השתמש בסם מסוכן מסוג Fentanyl בכלל ובמהלך עבודתו בפרט. הנאשם גם לא מכחיש, כי במהלך התקופה קיבל לידיו מבית המרקחת אמפולות המכילות Fentanyl וכי השתמש לשימושו הפרטי בחלק מהסם בשירותי הסגל של המחלקה לטיפול נמרץ.

ביום 27.2.05, בעמ' 20 לפרוטוקול, הודה הנאשם גם בסעיף 8 לכתב האישום לפיו זיהם בדמו את שירותי בית החולים, עת שהזריק לעצמו מהסם וזאת על אף שידוע לו, כי דרך ההדבקה הנפוצה ביותר של המחלה הינה דרך הדם. לעניין סע' 11 לכתב האישום - הודה בכך שנדבקו 34 חולים, אך הכחיש כל קשר להדבקתם. לגבי סעיף 12 לכתב האישום - הודה בכך שגנב אמפולות ממעבידו, אולם הכחיש שהיה נתון להשפעת סם בזמן עבודתו. בנוסף, הנאשם הודה באמור בסעיף 13 לכתב האישום, דהיינו, שנהג במילוי תפקידו, במעשיו האמורים, בהפרת אמונים הפוגעת בקופת החולים ובבית החולים "סורוקה".

לעניין האישום השני, הנאשם מודה בכך ששוחח עם עד התביעה, ד"ר איליה צ'ורני ובכך הפר את תנאי שחרורו, אולם הוא מכחיש את שנטען לגבי תוכן השיחה ואת ניסיונותיו להניעו לחזור בו מן ההודעה שמסר למשטרה.

4. האישום שני:

המחלוקות לגבי אישום זה, פשוטות יחסית, ועל כן נקדים את הדיון בו.

ע.ת. 16, ד"ר איליה צ'ורני, רופא בכיר בהרדמה וברפואה דחופה בבית החולים "סורוקה"

העיד, כי ב-28/11/03 בשעות הערב התקשר אליו הנאשם שעל פי קולו, כך סבר העד, היה שתוי. הנאשם החל לקללו ולאיים עליו בשפה הרוסית על שמסר נגדו אמרה במשטרה, ובין היתר, אמר לו "אתה עוד תראה מה זה להעיד נגדי". העד סיפר שהנאשם רצה לפגוש אותו בארבע עיניים, לדבריו, זהו איום בשפה הרוסית שמשמעותו - להכות.