מבוא
1. זוהי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים להשבת סכום של 15,592.80 ש"ח ששילם לנתבעת 3 בגין רכישת יחידת נופש בקלאב אין אילת, והשבת 6 שיקים של התובע שטרם נפדו ובוטלו על ידו.
טענות התובע
2. התובע טוען כי הוא ואשתו הינם בעלי זכויות ביחידת נופש בקלאב הוטל אילת (קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה) בע"מ - להלן:"המלון"), לשבוע ה-19 בכל שנה, וזאת על פי הסכם רכישה מיום 27.8.95.
3. התובע טוען כי בתחילת חודש ספטמבר 2006 פנו אליו מחברת V.C.R. בע"מ (להלן:"החברה"), באמצעות מנהל המכירות בשם כפיר וענונו, בהצעה להפגש עמם על מנת למכור את יחידת הנופש שלו ושל אשתו, בקלאב הוטל אילת.
4. לאחר פגישה ממושכת שהתקיימה במשרד החברה ברח' החרושת 14 רעננה, חתם התובע על הסכם עם חברת V.C.R. בע"מ בתאריך 10.9.06 (להלן:"ההסכם"). מהות העסקה על פי ההסכם היתה שהתובע ואשתו מעבירים לידי חברת וי.סי. אר. את יחידת הנופש שלהם בקלאב הוטל אילת לצורך מכירתה ובמקביל רוכשים יחידת נופש אחרת בקלאב אין אילת, כשלדברי נציגי החברה יש להם כבר קונה בשבילה מצרפת. נציגי החברה הבטיחו לתובע ואשתו שהם יעבירו על שמם את יחידת הנופש הנוספת, ובסיום כל העסקה תמכור החברה את שתי היחידות והתובע ואשתו יקבלו את התמורה בסכום של 20,000 $.
התובע היה צריך לשלם לחברה 38,982 ש"ח תמורת יחידת הנופש האחרת בקלאב אין אילת, ולקבל את הסכום של 20,000 $ עם מכירת שתי היחידות על ידי החברה.
5. התובע אומר כי לא היה לו פנקס שיקים בזמן הפגישה שבה חתם על ההסכם. לדבריו, בחורה בשם ליאת שהיתה עם נציג המכירות של הנתבעת 3 באותה פגישה, נסעה אתו ועם אשתו הביתה על מנת שיתן לה את השיקים. התובע גם התבקש לרשום את כל השיקים לפקודת חברה בשם ש.ב.ש. קרן בע"מ (ת/2), ולא לחברה וי.סי.אר. בע"מ, וכך עשה.
6. בתאריך 1.10.06 קיבל התובע מכתב בחתימת חברה חדשה, חברה אוורסט קרן בע"מ (להלן: "חברת אוורסט") (ת/3). במכתב נכתב כי חברת וי.סי. אר. בע"מ התאחדה עם חברת אוורסט קרן בע"מ והם עברו למשכן חדש ברח' התדהר 16 אזור התעשיה רעננה.
7. בחודש נובמבר 2006 קיבל התובע הודעה מקלאב הוטל אילת שעליו לשלם למלון את דמי האחזקה השנתיים בגין יחידת הנופש שלו. לטענת התובע, על פי ההסכם היתה צריכה חברת וי.סי.אר. לשלם לקלאב הוטל אילת את דמי האחזקה השנתיים בסכום של 2,070 ש"ח בגין יחידת הנופש של התובע ואשתו. מהודעת המלון הסתבר לתובע כי חברת וי.סי.אר. לא שילמה למלון את דמי האחזקה בגין יחידת הנופש. התובע התקשר לכפיר וענונו, ששלח אותו לאחת בשם דינה, שאמרה לו שישלח לה את הטופס והם ישלמו את דמי האחזקה. התובע שלח את הטופס לתשלום. אף על פי כן, החברה לא שילמה למלון את דמי האחזקה.
8. לאחר שהתברר לתובע כי בניגוד להתחייבותה ועל אף הבטחות נציגיה, לא שילמה החברה את דמי האחזקה למלון, ניסה התובע שוב להתקשר עם החברה, במשך כל חודש דצמבר 2006, אולם לדבריו הוא לא קיבל כל תשובה.
9. התובע טוען כי בינואר 2007 הוא נסע למשרדי חברת אוורסט ברח' התדהר 16 רעננה. השומר בבנין שאל אותו את מי הוא מחפש וכשהתובע אמר לו שהוא מחפש את חברת אוורסט, צחק השומר ואמר לו שהמשטרה היתה שם יום קודם, לקחה את כל מסמכיהם וסגרה את משרדם ואין לו מה לעלות אליהם.
לדברי התובע הוא הלך מיד למחרת בבוקר לבנק שלו על מנת לבטל שיק שהיה צריך להיפרע בראשון לחודש, אולם נאמר לו בבנק שהשיק כבר נפדה. עד לאותו מועד נפדו 4 שיקים של התובע, על סך 3,898.20 ש"ח כל אחד, ובסה"כ 15,592.80 ש"ח.
10. התובע טוען כי כיום החברה סגורה, לאחר שהמשטרה פשטה על משרדיה ועצרה את הבעלים, ועתה מתנהלת חקירה בענין זה במשטרת כפר-סבא בגין הונאה.
11. בתאריך 2.1.07 פנה התובע במכתב לקלאב הוטל אילת בבקשה לעצור כל פעולה להעברת הבעלות ביחידת הנופש שלו. בתשובה, כתב המלון לתובע, בתאריך 11.2.07, כי הם לא התבקשו לבצע הליכים להעברת זכויותיו ביחידת הנופש שלו או לרכוש עבורו זכויות נופש במלון קלאב אין אילת (המכתבים צורפו לכתב התביעה).
12. התובע טוען כי הנתבעים הונו אותו. לטענתו, הנתבעים שכנעו אותו לקנות יחידת נופש נוספת בהבטחה למכור אותה ואת יחידת הנופש הראשונה שלו, כשהוא אינו יודע מדוע היה צריך לקנות את יחידת הנופש השניה. התובע טוען כי הנתבעים לא מילאו אחר ההסכם, לא חתמו עמו על הסכם נוסף בענין היחידה הנוספת, ובינתיים השיקים שלו החלו להיפרע.
13. התובע גם הגיש לבית המשפט מכתב מחוקר המשטרה שמנהל את תיק החקירה נגד הנתבע 1 ביחידה לחקירות הונאה במרחב שרון (ת/1). במכתבו כותב החוקר, רס"מ גיא ורטהיים, כי הוא חוקר 85 תלונות שהוגשו כנגד הנתבע 1 בגין הטעיית לקוחות פוטנציאליים, בחשד לעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף ושימוש במסמך מזוייף. כל התלונות מתייחסות למהלך התקופה 1/06-12/06, תקופה שבה נחתם ההסכם עם התובע.
טענות הנתבעים
14. הנתבע 1 (להלן:"הנתבע") מבקש למחוק את התביעה נגדו ונגד אשתו, הנתבעת 2. לטענתו העסקה נעשתה מול חברת וי.סי.אר., ולא מול הנתבעים 1 ו-2.