מצבו של נמחה (בנק) אינו טוב יותר ממצבו של ממחה שנקלע לקשיים כלכליים

פתח דבר

1.         עניינה של התביעה בשאלת חבותו של חייב מכוח המחאת זכות לשאת בחובות הממחה כלפי הבנק-הנמחה.

העובדות הצריכות לעניין

2.         הנתבע, משרד העבודה והרווחה, כשמו בעת הרלוונטית (להלן: " המשרד"), היה אחראי להפעלת שירותי רווחה למגוון אוכלוסיות - ילדים בסיכון, זקנים, לוקים בפיגור, נכים וכיוצ"ב (להלן: " החוסים").

            עמותת קהילה - המרכז לחינוך תרבות ורווחה (להלן: " העמותה") היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה אחת מהעמותות שעימה התקשר המשרד לצורך ביצוע תפקידיו.

            העמותה הפעילה מעונות רבים שבהם שהו חוסים שונים, כאשר בהתייחס לעשרה ממעונות אלה התקשר המשרד עם העמותה.

            ארבעה מתוך מוסדות אלה הם נושא הדיון שבפניי והם מכונים:  בית אלמוג, בית כהן, דירת רומנלי ובית שוודיה.

            הוצגו בפניי שלושה חוזי מסגרת שנחתמו בין המשרד לבין העמותה בהתייחס למוסדות כאמור, כאשר אין מחלוקת כי אחד מחוזים אלה - החוזה בקשר עם בית כהן - הורחב גם לדירת רומנלי. (שלושת החוזים צורפו כנספח א' לתצהיר מר איתן קשמון, חשב המשרד בעת הרלוונטית - להלן: " החוזים" ו" קשמון", בהתאמה).

            בחוזים התחייבה העמותה לספק את צרכי החוסים במסגרת שהיא נושא כל חוזה, צרכים הכוללים דיור, מזון וכיוצ"ב. כן התחייבה העמותה למצבת כוח אדם מסוים. תמורת השירותים שניתנו על ידי העמותה, שילם לה המשרד כספים מידי חודש, על פי מספר החוסים בכל מסגרת.

3.         ביום 28/5/96 או בסמוך לכך, פתחה העמותה חשבון בנק שמספרו 168198 בסניף רבי טרפון בבני ברק של בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: " החשבון"), הוא התובע (להלן: " הבנק" או " הסניף").

            כבטחון לאשראי שניתן לעמותה בחשבון, ביום 4/8/97 המחתה העמותה לבנק את זכותה לקבלת כספים מהמשרד עבור הפעלת המסגרות מכוח החוזים כהגדרתם לעיל.

            לצורך זה חתמו העמותה והמשרד על מסמכי המחאת זכויות, שלפיהם מודיעה העמותה למשרד על המחאת הזכויות כאמור, ומבקשת כי בהתאם יעביר המשרד את הכספים המגיעים לעמותה מכוח החוזים לחשבון העמותה המתנהל בבנק; ואילו בשולי מסמכי ההמחאה נמצא אישור המשרד המופנה לבנק, שלפיו המשרד מאשר כי יפעל בהתאם להמחאת הזכויות כאמור (מסמכי המחאת הזכויות צורפו כנספחים ה/1-ה/3 לתצהיר קשמון, להלן: " מסמכי ההמחאה" או " ההמחאה").

            ביום 29/12/97 נערך לטובת הבנק שטר למשכון ושעבוד זכויות העמותה לקבלת כספים מאת המשרד מכוח החוזים (להלן: " שטר המשכון", צורף כנספח ד' לכתב התביעה) וביום 8/1/98 נרשם המשכון ברשם המשכונות (האישור על רישום המשכון צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

4.         מידי חודש העביר המשרד לבנק בתוקף ההמחאה סכום של כ-500,000 ש"ח בממוצע.

            מסגרת האשראי שהיתה לעמותה בחשבון עמדה על סכום של 400,000 ש"ח בעת הרלוונטית, כאשר במהלך כל חודש אושרו לה מעת לעת חריגות מהמסגרת, שכוסו כעבור זמן קצר.    

            ואולם, בחודש ינואר 1999 העביר המשרד לבנק רק כ-40% מהסכום הממוצע שנהג להעביר כתשלום חודשי עבור שירותי העמותה מכוח החוזים, וזאת בשל העובדה שהעמותה לא סיפקה בדצמבר 1998 את כל השירותים שאותם התחייבה לספק; כך שביום 6/1/99 העביר המשרד לסניף סכום של 58,318 ש"ח בלבד ובהמשך החודש העביר המשרד לחשבון סכום נוסף של 156,305 ש"ח.

            בחודש פברואר 1999 כבר לא העביר המשרד סכום כלשהו לבנק, שכן לנוכח התנהלותה של העמותה, כפי שעוד יפורט, בראשית 1999 הפסיק המשרד את פעילות העמותה במוסדות שתחת פיקוח המשרד, לרבות המוסדות נושא החוזים שהם נושא הדיון שלפניי.

            יצוין עוד בנקודה זו, כי בסמוך לפני הארועים כאמור, פנתה העמותה לבנק בבקשה להעמיד לה הלוואה בסכום של 500,000 ש"ח לצורך הפקדת כספים בקופת פיצויים עבור עובדי העמותה שליד הבנק, והבנק נענה לבקשה בחלקה באופן שביום 31/12/98 העמיד לעמותה הלוואה למטרה זו בסכום של 200,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה").

5.         ביום 15/2/99 הוגשה מטעם עובדי העמותה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לפירוק העמותה ולמינוי מפרק זמני (תיק פש"ר ב"ש 9039/99).