רשת האינטרנט אינה עיר מקלט למי שמפרסם דברי לעז

מבוא

1.         בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 100,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע על ידי הנתבע.

2.         בימים 5.1.2005 ו- 6.1.2005 פרסם הנתבע בפורומים שונים ברשת האינטרנט פרסומים זהים שכותרתם "חנות KSP בתל אביב רמאים- חשוב להפיץ", או "חנות KSP מרמה לקוחות וזה חשוב לפרסם", או " KSP פושטים רגל, זהירות".וזו לשון הפרסומים:

"בחנות מחשבים KSP בדרך השלום בתל אביב עובדים אנשי מכירות ממולחים שידחפו לכם חלקים לא רצויים, ויחליפו את החלקים שהחלטתם עליהם בחלקים אחרים, זולים יותר לחברה. לא ישאלו אתכם, ועוד יסגרו לכם את המחשב עם מדבקת פלסטיק שמי שפותח אותה מאבד את האחריות של החברה.

לאחר שגיליתי את התרמית, סירבו לפצות אותי, למרות שהסכימו להחליף על פי ההזמנה המקורית שלי. אבל בזבוז הזמן, הזלזול שהם הפגינו, ועוד ניסו לשכנע אותי שהשינויים טובים בשבילי (כן ממש, מעבד נחות יותר, כרטיס מסך שעבר זמנו ושלא הזמנתי...). כמובן שאת החלקים שהזמנתי בהזמנה המקורית היה צורך להזמין, לא היה במלאי ולכן דחפו לי מה שהם רוצים על פי המלאי המצוי.

סכנה - מקומות כאלו בדרך כלל פושטים רגל מהר, ולאחר מכן מי ששילם מראש על מחשב שם את כספו על קרן הצבי.

חוץ מזה - את החלקים הם לא מייצרים, אפשר להשיג אותם בכל מקום, אבל בשירות הם כל כך גרועים, שאני לא הייתי קונה אפילו גפרור מהם.

ראו הוזהרתם והפיצו לחבריכם. קיבלתי כבר תגובות מאנשים נוספים שקרו להם דברים דומים איתם. עסק מסוכן ".

הפרסום מכוון נגד התובעת, קי.אס.פי מחשבים תל אביב בע"מ, חברה למתן שירותי מכירה של ציוד מחשבים.

3.         התובעת טוענת כי דברים אלה, מראשיתם ועד אחריתם, מהווים פרסום לשון הרע שנעשה מתוך כוונה לפגוע בתובעת.

            הנתבע טוען כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום לפי ס' 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 ( להלן: "החוק"), וכן הגנת תום הלב לפי ס' 15 לחוק.

4.         ברקע הפרסומים עומדת עיסקה במסגרתה רכש בן דודו של הנתבע, ראיין ווגמן ( להלן: "ווגמן"), מחשב אישי מהתובעת, כמפורט להלן.

ווגמן היה מעונין לרכוש לעצמו מחשב אישי. הוא התייעץ עם הנתבע וביום 13.12.2004 הוא שלח לתובעת דרך האינטרנט הזמנה המפרטת את רשימת הרכיבים בהם הוא מעוניין. על פי נהלי העבודה בתובעת, הרכישה אינה מתבצעת באמצעות האינטרנט, אלא בדרך של הזמנה טלפונית. לאחר שהתובעת מקבלת את ההזמנה ברשת האינטרנט, מתקשר איש המכירות מטעמה עם הלקוח, מקבל ממנו את ההזמנה, גובה מקדמה מסויימת, ובהמשך מורכב המחשב לפי ההזמנה. לאחר מכן הלקוח מגיע לחנות של התובעת, משלם את יתרת התמורה, ונוטל את המחשב. כך קרה גם כאן. ביום 21.12.2004 התקשר נציג המכירות של התובעת, ניר קציר ( להלן: "קציר") אל ווגמן, שוחח עימו טלפונית, וקיבל ממנו את פרטי ההזמנה. תוכנה של שיחה זו הוא סלע המחלוקת בתביעה.

התובעת טוענת כי באותה שיחת טלפון ציין קציר באוזניו של ווגמן, כי במקום לרכוש מחשב על בסיס הזמנת כל רכיב ורכיב בנפרד, ניתן לרכוש מחשב על פי חבילה מומלצת שרכיביה הוגדרו מראש על ידי התובעת, ואגב כך לקבל הנחה בסך של 282 ש"ח. קציר פירט את מרכיביה של החבילה המומלצת ולאחר מספר שינויים שנעשו על ידי ווגמן, אישר ווגמן את ההזמנה המתוקנת ושילם מקדמה בסך 200 ש"ח.

הנתבע טוען כי לא היו דברים מעולם. לדבריו, ווגמן ביקש את עזרתו בבחירת רכיבי המחשב והוא הסביר לווגמן כי עדיף לרכוש כל חלק בנפרד, מאשר לקנות חבילה מוכנה. ווגמן קיבל את המלצתו, והנתבע בחר בקפידה רבה את רכיבי המחשב שיענו על צרכיו של ווגמן, והעביר את ההזמנה אל התובעת באמצעות האינטרנט. לאחר מכן נוצר קשר טלפוני בין התובעת לבין ווגמן, אשר התבקש לשלם מקדמה בסך 200 ש"ח. הא ותו לא. באותה הזדמנות עדכן ווגמן את ההזמנה וביקש שיוסיפו לה מקלדת נוספת, על פי הצעתו של הנתבע. איש לא הציע לו לשנות את רכיבי ההזמנה ואיש לא הציע לו הנחה כלשהי.

אין חולק כי ביום 29.12.2004 הושלמה הרכבת המחשב ווגמן הוזמן לחנותה של התובעת כדי לקבלו. הוא והנתבע הגיעו לשם יחדיו. ווגמן רכש באותה הזדמנות מגן ברקים ומייצב מתח בעלות של 195 ש"ח. הוא שילם עבור המחשב סך של 3,290 ש"ח (לאחר שקודם לכן שילם מקדמה בסך של 200 ש"ח בעת ביצוע ההזמנה הטלפונית), ונטל את המחשב עימו.

הנתבע קיבל על עצמו את מלאכת ההתקנה של תוכנות המחשב, ואז נתקל בקושי טכני מסויים ולא הצליח להשלים את ההתקנה. ביום 31.12.2004 נטל הנתבע את המחשב, הביאו לחנותה של התובעת, ושם תוקנה התקלה. הנתבע נטל את המחשב לביתו, ואז, בעת ההפעלה, גילה לראשונה כי המחשב שסופק לווגמן שונה ברכיביו מהמחשב שהוזמן באמצעות האינטרנט.

ההבדלים בין הרכיבים שהוזמנו באמצעות האינטרנט, לבין הרכיבים שסופקו בפועל הם בסוג הזכרון, בגודל הזכרון במעבד, בכרטיס המסך ובמארז.

הנתבע חזר אל חנותה של התובעת אך קציר לא היה בחנות. הנתבע הגיע אל החנות פעם נוספת ביום 2.1.2005 ושוחח עם קציר. אז נודע לו כי בפועל סופק לווגמן מחשב על פי עסקת חבילה שמציעה התובעת, ולא לפי הרכיבים שהוזמנו באינטרנט.