הנשיאה ד' ביניש:
יישובי אזור "עוטף עזה", ובהם העיר שדרות ויישובים בתחום המועצה האזורית שער הנגב, מותקפים משך שנים על-ידי רקטות "קסאם" שנורות מתחומי רצועת עזה. שתי העתירות שלפנינו נוגעות לשאלת חובתה של המדינה למגן את מוסדות החינוך ביישובי "עוטף עזה".
1. העותר בבג"ץ 8397/06 הוא תושב קיבוץ כפר עזה, המשתייך למועצה האזורית שער הנגב. שני ילדיו של העותר לומדים בבית הספר האזורי "שער הנגב", שבו לומדים כ-1200 תלמידים מיישובי הסביבה. אין חולק כי בית ספר זה נמצא בטווח הפגיעה של רקטות ה"קסאם" הנורות מרצועת עזה. העותרים בבג"ץ 8619/06 הם ועד ההורים העירוני בשדרות וגורמים נוספים המעוניינים במיגון בתי הספר וגני הילדים בעיר, המצויים גם הם, כמובן, תחת איום הפגיעה של רקטות ה"קסאם". שתי העתירות שבפנינו מעוררת את שאלת סבירות אופן המיגון עליו החליטו המשיבים בבג"ץ 8619/06 והמשיבים 4-1 בבג"ץ 8397/06 (להלן: המשיבים) ביחס לבתי הספר ב"עוטף עזה".
2. בחודש יוני 2006, בעקבות נפילה של רקטת קסאם בשטח בית ספר בשדרות, החליט שר הביטחון כי יש לפעול למיגונם של בתי הספר ביישובי "עוטף עזה". ביום 2.7.06 אימצה הממשלה (בהחלטת ממשלה מס' 219) את תכנית המיגון שהוכנה על-ידי פיקוד העורף, לפיה יש למגן את עשרים וארבעה בתי הספר ביישובי עוטף עזה, המונים שישה-עשר בתי ספר יסודיים ושמונה בתי ספר על-יסודיים, בשיטת "המרחבים המוגנים". שיטה מיגון זו אינה מבוססת על מיגונן המלא של כל הכיתות בבתי הספר השונים, אלא על כך שחלק מהכיתות ימוגנו וחלק אחר של הכיתות לא ימוגנו כלל, אך יהיו סמוכות למרחב ממוגן, כך שיתאפשר לתלמידי אותן כיתות להגיע למרחב המוגן עם הישמע ההתרעה על ירי רקטות "קסאם". יש לציין, כי המרחבים המוגנים עליהם מבוססת שיטת מיגון זו כוללים כיתות לימוד מסוימות אך גם אזורים בבית הספר שאינם כיתות, כגון מסדרונות ממוגנים. על-פי לוח הזמנים שנקבע בהחלטת הממשלה אמור היה מיגונם של שני שליש מבתי הספר (שישה-עשר בתי הספר היסודיים) להסתיים עד לתחילת שנת הלימודים תשס"ז ביום 3.9.06; ואילו מיגון השליש הנוסף של בתי הספר (שמונת בתי הספר העל-יסודיים) אמור היה להסתיים עד לסיום חגי תשרי תשס"ז ביום 16.10.06. על-פי החלטת הממשלה, הוקצה תקציב בסך 75 מיליון ש"ח לשם יישומה של תכנית המיגון. לטענת המשיבים מסגרת תקציבית זו אפשרה למגן (בשיטת "המרחבים המוגנים") רק את "כיתות האם" בכל בתי הספר (היינו, הכיתות הרגילות בהן מתקיימים עיקר הלימודים) ולא את כיתות ה"ספח", כדוגמת מעבדות, כיתות מחשבים וכיו"ב.
3. מסיבות שונות לא הושלם מיגונם של כל בתי הספר ביישובי "עוטף עזה" במועד שנקבע בהחלטת הממשלה, ובחודש אוקטובר 2006 הוגשו שתי העתירות שלפנינו. העתירה בבג"ץ 8397/06 מתייחסת לאי-השלמת מיגונו של תיכון "שער הנגב", וכללה אף טענות באשר לאופן קיום הלימודים בבית הספר במועד הגשת העתירה. יצוין, כי המשיבים 5 ו-6 בעתירה זו, שהם הרשות המקומית וראש הרשות, העלו בכתבי הטענות בעתירה טענות שונות כנגד החלטתה המקדמית של המדינה שלא למגן את כיתות הספח בתיכון "שער הנגב". העתירה בבג"ץ 8619/06 התייחסה לאי-השלמת מיגונם של בתי הספר וגני-הילדים בעיר שדרות.
4. ביום 15.11.06 התקיים דיון מאוחד בשתי העתירות (בפני השופטים ד' ביניש, ע' ארבל וד' חשין). שתי הסוגיות המרכזיות שהתעוררו במהלך הדיון היו המועד המתוכנן להשלמת עבודות המיגון ושיטת המיגון עליה הוחלט. בנוגע להשלמת עבודות המיגון הסתבר כי עד למועד הדיון חלה התקדמות משמעותית במיגון מוסדות החינוך ביישובי "עוטף עזה", אולם עבודות אלה טרם נסתיימו. באשר לשיטת המיגון נטען בדיון על-ידי באי-כוח העותרים כי שיטת "המרחבים המוגנים", שלפיה, כזכור, אין ממגנים באופן מלא כל אחת מכיתות הלימוד, אינה מתאימה למצב בו ההתרעה לפני נפילת רקטות ה"קסאם" היא של כחמש-עשרה שניות בלבד, שכן פרק זמן זה אינו מאפשר לפנות כיתה שלמה ולהעבירה למרחב המוגן. לפיכך, החלטנו בדיון שנערך ביום 15.11.06 להוציא על צו-על-תנאי המתייחס לשני סעדים. האחד מורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יושלם הליך המיגון המלא של מוסדות החינוך ב"עוטף עזה", לרבות בעיר שדרות, תוך פרק זמן קצר בהתאם לנסיבות הדוחקות; השני, מדוע לא ימירו את שיטת ה"מרחבים המוגנים" במיגון של כל כיתות הלימוד.
5. תצהירי תשובה לצו-על-תנאי מטעם המשיבים הוגשו ביום 20.12.06. התצהירים ניתנו על-ידי מפקד פיקוד העורף, האלוף יצחק גרשון ועל-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור. בתצהיר התשובה של מפקד פיקוד העורף נמסר כי מיגונן של כל כיתות האם בבתי הספר הסתיים בכפוף להשלמות מיגון נקודתיות, שעדיין נדרשו באותו מועד. השלמות מיגון אלה, שמקורן בהערות יועצי המיגון המועסקים על-ידי פיקוד העורף, כללו בעיקרן הוספת פתחים נוספים לכיתות לצורך הקלה על מעבר מהיר של תלמידים בדרכם למרחב המוגן בעת הישמע ההתרעה על שיגור רקטות ה"קסאם". עוד נמסר בתצהיר התשובה כי את גני הילדים באזור "עוטף עזה" הוחלט למגן בשיטת "המיגון המלא", וכי עד למועד הגשת התצהיר הושלם מיגונם של שמונים ואחד מתוך מאה חמישים ואחד גני ילדים באזור ומיגונם של מרבית יתר הגנים אמור להיות מושלם עד לסוף חודש מרץ 2007. כן נטען בתצהיר התשובה כי פרויקט המיגון של מוסדות החינוך ב"עוטף עזה" הינו פרויקט יקר וחסר תקדים מבחינת היקפו ומורכבותו ההנדסית והלוגיסטית וכי עד אותו מועד הושקעו בו קרוב ל-180 מיליון ש"ח בלוחות זמנים שהם כמעט בלתי אפשריים. על כן נטען בתצהיר התשובה, כי המדינה פועלת בהתאם לסטנדרט שנקבע בחלקו הראשון של הצו-על-תנאי מיום 15.11.06 (השלמת הליך המיגון תוך זמן קצר בהתאם לנסיבות הדוחקות), וכי דין העתירות בכל הנוגע להיבט זה להידחות.
בתצהיר התשובה מטעמו של אלוף פיקוד העורף ניתנה התייחסות מפורטת אף לראש השני של הצו-על-תנאי, והוסבר מדוע עמדתם של המשיבים הינה כי את בתי הספר (בניגוד לגני הילדים) יש למגן בשיטת "המרחבים המוגנים" ולא במיגון מלא. כאמור, לפי שיטת "המרחבים המוגנים" רק כיתות לימוד מסוימות ממוגנות במיגון מלא, ואילו תלמידי יתר הכיתות נדרשים להספיק ולהגיע ל"מרחב מוגן" בעת הישמע ההתרעה על שיגור רקטות "קסאם". בתמצית הדברים ייאמר, כי בתצהיר התשובה נטען כי נוכח העובדה שזמן ההתרעה הרגיל של מערכת "צבע אדום", המתריעה על ירי רקטות "קסאם", הינו בין חמש-עשרה לשלושים שניות, ובהתחשב בכך שלאחר הוספת כל הפתחים הנדרשים בכיתות יהיה לדעת פיקוד העורף פרק הזמן של חמש-עשרה שניות פרק זמן ריאלי לפינוים של התלמידים בכל הגילאים אל המרחבים המוגנים, פתרון המיגון בשיטת "המרחבים המוגנים" הינו פיתרון מספק. יצוין, כי הערכת זמנים זו מבוססת על תוצאות שני סבבים שונים של תרגילים שנערכו בחודשים ספטמבר ונובמבר 2006 בבתי ספר שונים באזור "עוטף עזה". מפקד פיקוד העורף הכיר אמנם בתצהירו בכך ששיטת "המיגון המלא" הינה השיטה העדיפה מבחינה ביטחונית, אולם הוא טען כי חסרונה הגדול של השיטה הוא בעלויות הגבוהות הכרוכות בה. כך, במועד הגשת תצהיר התשובה הוערכה העלות הכוללת של מיגון כיתות האם בלבד (בכיתות א' - י"ב) בשיטת "המיגון מלא" בסך של כ-162.5 מיליון ש"ח. בהקשר זה נטען עוד, כי יישום שיטת "המיגון המלא" ביחס לבתי ספר ב"עוטף עזה" עלול להוות תקדים רב משמעות ביחס לבתי ספר באזורים אחרים בארץ הנמצאים כיום או שיימצאו בעתיד תחת איום דומה; כי תפיסת המיגון היחידה שנהגה עד כה לגבי בתי ספר בישראל הייתה שיטת "המרחבים המוגנים"; וכי לשינוי שיטת המיגון ביחס לבתי ספר עלולות להיות השלכות גם על תפיסת המיגון של המדינה ביחס למוסדות נוספים כגון בתי חולים ובתי אבות.
סוגיה נוספת אליה התייחס מפקד פיקוד העורף בתצהירו הייתה מיגונן של כיתות הספח (בשיטת "המיגון המלא" או בשיטת "המרחבים המוגנים"). במועד הגשת תצהיר התשובה לא כללו תכניות המיגון של בתי הספר ב"עוטף עזה" את מיגונן של כיתות הספח. עלות מיגונן של כיתות הספח בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים הוערכה (נכון למועד הגשת תצהיר התשובה) בסך של כ-58 מיליון ש"ח בשיטת "המרחבים המוגנים", ובסך של כ-144 מיליון ש"ח בשיטת "המיגון המלא".
בתצהיר התשובה מטעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוגש אף הוא ביום 20.12.06, נמסר כי בעקבות דיון שהתקיים בראשות ראש הממשלה ביום 19.11.06, נעשית עבודת מטה בינמשרדית בנוגע לשאלת המיגון המלא של כיתות האם של תלמידי כיתות א'-ו', על מנת שהממשלה תוכל לקבל החלטה סופית בעניין. כן נמסר בתצהיר האמור, כי ייבחן הצורך בעבודת מטה נוספת בנוגע למיגון כיתות הספח של תלמידי כיתות ז'-י"ב בשיטת "המרחבים המוגנים".
6. ביום 8.2.07 התקיים בפנינו דיון בהתנגדות לצו-על-תנאי. בהודעה מעדכנת מיום 6.2.07, שהגישו המשיבים לקראת הדיון, הם התייחסו לשינויים שחלו מאז הגשת תצהירי התשובה לצו-על-תנאי. המשיבים הודיעו כי ביצוע ההשלמות הנקודתיות למיגון בתי הספר, שהיו ידועות במועד הגשת תצהירי התשובה לצו-על-תנאי, הסתיים. עם זאת נמסר, כי בתוך כחודש ימים יבוצעו השלמות נקודתיות חדשות, שהצורך בהן התעורר בעקבות סיור של יועצי המיגון שנערך בבתי הספר בתחילת חודש ינואר 2007. בנוסף הודיעו המשיבים, כי ביום 18.1.07 הוחלט במשרד ראש הממשלה על שינוי במדיניות המיגון של בתי הספר, כך שכיתות האם של תלמידי כיתות א'-ג' ימוגנו במיגון מלא; כיתות האם של תלמידי כיתות ד'-י"ב ימשיכו להיות ממוגנות בשיטת "המרחבים המוגנים"; וכיתות הספח, שככלל לא היו ממוגנות, ימוגנו אף הן בשיטת "המרחבים המוגנים", בכפוף לסדרי עדיפויות פדגוגיים שיועברו על-ידי משרד החינוך. תאריך היעד שנקבע להשלמת תוספות מיגון אלה הוא ערב תחילת שנת הלימודים הבאה (תשס"ח). בנוסף התייחסו המשיבים בהודעתם לעלות המוערכת העדכנית של הוספת המיגון המלא גם לכיתות האם של תלמידי כיתות ד'-י"ב ולכיתות הספח, כפי שמבקשים העותרים; עלות זו עומדת על כ-106 מיליון ש"ח ביחס לכיתות ד'-י"ב ועל כ-86 מיליון ש"ח, ביחס לכיתות הספח.
באשר למיגונם של גני הילדים ב"עוטף עזה" נמסר בהודעה המעדכנת מטעם המשיבים מיום 6.2.07, כי מספר גני-הילדים שמיגונם הושלם עד לאותו מועד עומד על מאה ושלושה גנים מתוך מאה חמישים ואחד. בנוגע ליתר הגנים נמסר כי עבודות המיגון והבנייה מחדש של מרביתם אמורות להסתיים עד לסוף חודש מאי 2007 (וברובם המכריע של הגנים עד לסוף חודש מרץ 2007). בנוגע לקבוצה נוספת של עשרים ותשעה גני-ילדים, שהמידע אודותם הועבר לפיקוד העורף רק לאחר הגשת העתירות, נמסר בהודעה המעדכנת כי הוחלט על-ידי משרד ראש הממשלה בשיתוף משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כי ימוגנו אך ורק גנים הנמצאים תחת אחריות משרדי החינוך או התמ"ת, וכן גנים השוכנים במבנים ציבוריים ייעודיים לגן (ולא גנים השוכנים בבתי מגורים פרטיים).
בעקבות הדיון שנערך בפנינו ביום 8.2.07 הורינו למדינה להגיש הודעה מעדכנת נוספת ביחס לפעילות שנעשתה הן ביחס להרחבת הפתחים בין הכיתות הממוגנות למרחבי המיגון והן ביחס להשלמת המיגון של כיתות הספח. כן המלצנו למדינה לבחון מחדש את נושא "המרחבים המוגנים" בהתחשב בזמן ההתרעה הקצר הניתן לתלמידים כדי לפנות את הכיתות הבלתי ממוגנות. עוד הורינו למשיבים להעביר לבאי-כוח העותרים רשימה של כל המקומות שבהם, לטענת המשיבים, הפרויקט הושלם כדי שהעותרים יוכלו להגיב או להפנות את תשומת ליבם של המשיבים לצרכים מיוחדים.
7. הודעה מעדכנת נוספת מטעם המשיבים הוגשה ביום 15.4.07. בהודעה נמסר כי בעקבות המלצתו של בית המשפט לשוב ולבחון את שיטת "המרחבים המוגנים" נערך בין הימים 18.3.07 ל-23.3.07 ניסוי רחב היקף בבתי הספר ב"עוטף עזה". ניסוי זה כלל מאה חמישים ושתיים כיתות אם, המהוות כ-75% מכיתות האם ה"לבנות" המצויות בבתי הספר ב"עוטף עזה" (כיתות "לבנות" הוא כינוין של הכיתות שאינן ממוגנות במיגון מלא, אלא שמיגונן מבוסס על שיטת "המרחבים המוגנים"). יצוין, כי מתוך מאה חמישים ושתיים הכיתות שהשתתפו בניסוי שלושים ושש כיתות הן של תלמידי א'-ג', שאותן הוחלט, כאמור לעיל, למגן במיגון מלא. מתוצאות הניסוי עולה כי ב-57% מהכיתות שנבדקו הצליחו התלמידים לעבור למרחבים המוגנים תוך חמש-עשרה שניות ומטה. ב-23% מהכיתות שנבדקו הצליחו התלמידים לעבור למרחבים המוגנים תוך שש-עשרה עד תשע-עשרה שניות. ביתר הכיתות, שהן 20% מהכיתות שנבדקו, ארך המעבר למרחבים המוגנים עשרים שניות ומעלה. לטענת המשיבים, תוצאות הניסוי הוטו לרעה מאחר שברבות מן הכיתות בבתי הספר העל-יסודיים ניכרו חוסר שיתוף פעולה וזלזול מופגן של התלמידים בעת ביצוע התרגילים. על כך ניתן, לטענת המשיבים, ללמוד מכך שדווקא בקרב תלמידי כיתות א'-ו' עמד שיעור כיתות האם ה"לבנות", שהצליחו לעבור למרחבים המוגנים תוך חמש-עשרה שניות ומטה על 71%-75% מהכיתות, ואילו בקרב כיתות ז'-י"ב עמד שיעור זה על 39%-45% מהכיתות. המשיבים טוענים עוד, כי ניתן להניח שאילו תלמידי הכיתות הגבוהות היו משתפים פעולה באופן מלא עם הניסוי, היו גם התוצאות שלהם ביחס למעבר למרחבים המוגנים תוך חמש-עשרה שניות ומטה עומדים על כ-70%-75%. בכל הנוגע לפער שנותר, אף לשיטת המשיבים, לשם השגת הצלחה מלאה במעבר למרחבים המוגנים תוך חמש-עשרה שניות, הודיעו המשיבים כי בעקבות ביצוע התרגילים הם הגיעו למסקנה כי יש הכרח להרחיב ולהוסיף עוד עשרות רבות של פתחים בין כיתות האם ה"לבנות" לבין המרחבים המוגנים. לפיכך, גובשה בדיון שהתקיים ביום 1.4.07 רשימה של תשעים דלתות, שאותן יש להוסיף או להרחיב. בהודעת המשיבים נמסר כי ביצוע רשימת השלמות עדכנית זו כבר החל והוא צפוי להסתיים עד לסוף חודש מאי 2007. עוד ציינו המשיבים בהודעתם, כי הדרכת המורים והגברת התרגול על-ידי התלמידים צפויות אף הן להביא לשיפור בתוצאות. מנגד ציינו המשיבים, כי לגבי חלק מן הכיתות קיימת הטיה חיובית מסוימת בתוצאות התרגילים, שפורטו לעיל, שכן מספר התלמידים שנכחו בהן בעת ביצוע הניסוי היה נמוך ממספר התלמידים הרגיל באותן כיתות. בהסתמך על תוצאות הניסוי, כפי שפורטו לעיל, טוענים המשיבים כי הניסוי הוכיח באופן אמפירי את הנחת היסוד של שיטת "המרחבים המוגנים", לפיה ככלל התלמידים אכן יכולים לעבור למרחבים המוגנים תוך חמש-עשרה שניות.
באשר לכיתות הספח נמסר בהודעה המעדכנת מטעם המשיבים מיום 15.4.07, כי כשבעים כיתות וחדרי ספח נמצאו בשלב זה חיוניים למיגון (בשיטת "המרחבים המוגנים"), וכי על-פי לוח הזמנים הנוכחי יושלמו מרבית עבודות המיגון ככל האפשר עד פתיחת שנת הלימודים הקרובה ויתרת העבודות תושלם עד לסיום חגי תשרי תשס"ח. בנוגע לגני-הילדים מסרו המשיבים כי עבודות המיגון (בשיטת המיגון המלא) הסתיימו לגבי מאה ושבעה-עשר מתוך מאה חמישים ואחד הגנים. בנוגע ליתר הגנים נמסר כי חל עיכוב בלוח הזמנים שנמסר בעבר, לאחר שנתברר כי נדרש עבורם תקציב נוסף מעבר לזה שנקבע מלכתחילה. בהודעתם פירטו המשיבים את המועדים הצפויים להשלמת עבודות המיגון. העבודה בשני גנים אמורה היתה להסתיים עד לסוף חודש אפריל 2007; שלושה-עשר גנים יושלמו עד לסוף חודש מאי 2007; שלושה גנים יושלמו עד לסוף יולי 2007; ושמונה גנים יושלמו ככל האפשר עד לסיום חגי תשרי תשס"ח. באשר לשמונה גנים נוספים, הנמצאים בשדרות, נמסר בהודעת המשיבים כי העבודות למיגונם מוקפאות מסיבות שאינן תלויות במדינה, וזאת על רקע טענות שהועלו על-ידי קבלן שהפסיד במכרז שערכה העירייה.
בנוסף מסרו המשיבים בהודעתם מיום 15.4.07, כי ביום 1.4.07 החליטה הממשלה להקציב סכום נוסף של 135.15 מיליון ש"ח לטובת מיגון מוסדות החינוך בשדרות וביישובי עוטף עזה (החלטת ממשלה מס' 1528). סכום זה נועד לביצוע עבודות המיגון בגני הילדים, למיגון המלא של כיתות האם של תלמידי כיתות א'-ג' ולמיגון כיתות הספח בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים. הסכום עליו הוחלט בהחלטת הממשלה מצטרף, כך מציינים המשיבים בהודעתם, לסכום של כ-200 מיליון ש"ח, שכבר הושקעו על-ידי הממשלה במיגון מוסדות החינוך הנזכרים עד לאותו מועד.
ביום 24.5.07 בסמוך לכתיבת פסק דין זה הגישו המשיבים הודעת עדכון מטעמם בה הגיבו על פנייתנו לנקוט עמדה, אם נוכח השינוי במצב הביטחון באזור שדרות חל שינוי בתפיסתם לעניין מיגון הכיתות, והתברר כי אין שינוי בעמדה. עם זאת, נוכח המצב השורר בימים אלה באזור הכריז שר הביטחון מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 9ג(ב)1 לחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, על "מצב מיוחד בעורף". הכרזה זו הוארכה על-ידי הממשלה וההארכה אושרה על-ידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
8. הנה כי כן, השאלה העומדת כיום במוקד המחלוקת בין העותרים למשיבים, הינה האם יש לחייב את המדינה למגן את כיתות האם של תלמידי כיתות ד'-י"ב בשדרות וביתר יישובי "עוטף עזה" בשיטת המיגון המלא, או שמא ניתן להסתפק במיגונן של כיתות אלה בשיטת "המרחבים המוגנים". שאלה דומה מתעוררת גם בנוגע למיגונן של כיתות הספח בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים ב"עוטף עזה".
לטענת העותרים, תוצאות הניסוי רחב ההיקף שערכו המשיבים, כמפורט בפיסקה 7 לעיל, שמהן עולה כי כ-43% מהתלמידים לא הספיקו לעבור למרחבים המוגנים בתוך חמש-עשרה שניות, מוכיחות כי שיטת "המרחבים המוגנים" אינה שיטת מיגון סבירה, וזאת במיוחד נוכח העובדה שלפחות במקצת מן המקרים אין נשמעת כל התרעה בדבר שיגור רקטות הקסאם. כן טוענים העותרים, כי נוכח העובדה שהתקציב הכולל הנדרש למיגונן המלא של כיתות האם לתלמידי כיתות ד'-י"ב ושל כיתות הספח, כעולה מהודעת המשיבים מיום 6.2.07, עומד על סך של כ-192 מיליון ש"ח, אין מדובר בהוצאה בלתי-סבירה לשם מניעת הסיכון הנשקף לחייהם של מאות תלמידים. עוד טוענים העותרים, כי מדיניות המיגון של המשיבים פוגעת בזכות לחיים, לשלמות הגוף ולחינוך של התלמידים, הלומדים בכיתות שאינן ממוגנות כראוי, ואף אינה עולה בקנה אחד עם חובותיה של המדינה על-פי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (להלן: חוק לימוד חובה). לטענת העותרים, השיקולים התקציביים המועלים על-ידי המשיבים אינם מצדיקים פגיעה בזכויות אדם אלה.