מתווך אינו זכאי לדמי תיווך בגין נכס שנרכש למעלה משנה לאחר שהוצג על ידו

עניינה של תביעה זו הוא דרישת התובעים לקבלת דמי תיווך בסך של 81,039 ש"ח בגין רכישת בית ברח' הנרקיס 28 ביישוב פרדסיה על ידי הנתבעת (להלן: "הבית").

המסגרת העובדתית

1.         התובעים הינם מתווכים במקצועם. בחודש מרץ 2003 פנתה הנתבעת למשרד התובעים לקבלת שירותי תווך לצורך רכישת בית באזור פרדסיה. 

2.         הנתבעת נפגשה עם התובעת 2 וחתמה ביום 23/03/03 וביום 26/03/03 על טופס הצהרה והתחייבות להזמנת שירותי תווך (להלן: "טופס ההתחייבות"). בין הנכסים שהוצעו לנתבעת ע"י התובעת 2 ונכללו בטופס ההתחייבות מיום 26/03/03 היה ביתה של משפחת שרייר (להלן: "המוכרים"), הוא הבית נשוא התובענה. 

3.         בטופס ההתחייבות צוין מחירו המשוער של הבית 370,000$. כבר עתה יצוין כי ישנה מחלוקת באשר לסכום הנקוב בטופס ההתחייבות מאחר והנתבעת טוענת כי הסכום המקורי שנכתב בטופס היה 380,000$ והוא שונה לאחר מכן ע"י התובעים ללא הסכמתה. עוד נקבע בטופס ההתחייבות כי דמי התווך בגין מכירה / קניה הינם בשיעור של 2% מסכום העסקה בתוספת מע"מ וכי במידה והנתבעת תסגור עסקה בלא ידיעת המשרד או תמסור מידע לאחר או תעקוף את המשרד תשלם הנתבעת דמי תווך בשיעור של 4% + מע"מ.

4.         ביום 26/03/03 ביקרה הנתבעת יחד עם התובעת 2 בבית. לאחר ביקור קצר בבית הודיעה הנתבעת לתובעת 2 כי אינה מעוניינת בבית בשל מחירו הגבוה. זמן מה לאחר הפגישה דנן נותק הקשר בין התובעים לנתבעת.

5.         ביום 21/05/04, כ-14 חודשים לאחר הביקור, רכשה הנתבעת את הבית מהמוכרים  בתיווכו של מתווך אחר, מר יעקב שפיגל (להלן: "שפיגל"), בסכום של 370,000 $.

6.         משנודע לתובעים כי הנתבעת רכשה את הבית מהמוכרים פנו לנתבעת לתשלום דמי תווך אך הנתבעת סירבה בטענה כי אינה חבה כלפיהם בתשלום דמי תווך.

      טענות התובעים

7.         התובעים טוענים כי הם אלו שיצרו את ההתקשרות הראשונית בין הנתבעת למוכרים ובעקבות פעילותם זו רכשה הנתבעת את הבית. לטענתם, הם הגורם היעיל בעסקה ללא קשר לחלוף הזמן ממועד הצגת הבית על ידם למועד חתימת ההסכם, ולראיה המחיר בו רכשה את הבית זהה למחיר המשוער כפי שצוין בטופס ההתחייבות. 

8.         עוד טוענים התובעים כי הנתבעת הפרה את חובת תום הלב כלפיהם בכך שפעלה מאחורי גבם, הסתירה מהם את קיומו של משא ומתן לרכישת הבית בינה לבין המוכרים ומנעה מהם את האפשרות להשתתף במשא ומתן ולהשלים את העסקה. 

9.         התובעים טוענים כי בהתאם לטופס ההתחייבות עליו חתמה הנתבעת יש לחייבה בתשלום דמי תווך בשיעור של 4% +מע"מ מאחר והתקשרה עם המוכרים בעסקת המכר בלא ידיעתם.

     טענות הנתבעת

10.        הנתבעת טוענת להעדר יריבות כנגד התובע 1. לטענתה, מעולם לא פגשה את התובע 1 ולא התחייבה כלפיו לתשלום דמי תווך.

11.        הנתבעת טוענת כי לתובעים לא היה רישיון בר תוקף בזמנים הרלבנטיים לתביעה ולכן אינם זכאים לדמי תווך.

12.        לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי התובעים לא זכאים לדמי תווך מאחר ולא היו הגורם היעיל בעסקה. לטענתה, לא היה כל קשר בין הפעם הראשונה שראתה את הבית בתיווכם של התובעים לבין המשא ומתן שהתנהל כעבור יותר משנה בינה לבין המוכרים, בתיווכו של המתווך שפיגל, שהשתכלל לעסקת המכר.

13.        הנתבעת טוענת כי במקרה זה התקיימו נסיבות המעידות על ניתוק הקשר בין פעולת התובעים לעסקת המכר, ובהן בין היתר:

א.         חלפו כ- 14 חודשים ממועד הצגת הבית על ידי התובעים ועד לעסקת המכר.

ב.         המחיר בו נרכש לבסוף הבית שונה מהותית מהמחיר אותו דרשו המוכרים בשלב הראשון. לטענתה, בפעם הראשונה בה ביקרה בבית דרשו המוכרים סכום של 420,000$, סכום שחרג מהתקציב שהיה לה באותה העת. הנתבעת טוענת כי התובעים ידעו על הסכום אותו דרשו המוכרים ובכל זאת הציגו לה את הבית. לטענתה, בטופס ההתחייבות נרשם כי מחירו המשוער של הבית הינו 380,000$ ולאחר מכן ושלא בידיעתה שונה המחיר ע"י התובעים ל- 370,000$. עוד טוענת הנתבעת כי במרץ 2003 היה שער הדולר גבוה ביחס לשערו בחודש מאי 2004, מועד חתימת העסקה, כך שמהותית מחירו של הבית בעת רכישתו היה נמוך אף יותר.