ידועה בציבור של מנוחה זכאית לקצבת שארים כמו "אלמנת מבוטח"

בפני תביעה לפס"ד הצהרתי אשר במסגרתו יקבע כי לצורך קבלת "קצבת שאיר מבוטח" לפי תקנון הנתבעת, התובעת הינה "אלמנת מבוטח" הזכאית לגמלה בשיעור של 40%, ולא בגדר "אלמן מבוטחת" הזכאית לגמלה בשיעור של 20%.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובעת ניהלה מערכת יחסים זוגית עם המנוחה אור ריקי לפלר החל משנת 1998.

2.         המנוחה היתה מבוטחת של הנתבעת.

3          בתאריך 25.3.03 קבעה ועדה רפואית מטעם הנתבעת כי המנוחה אינה מסוגלת לעבוד בשל מחלה קשה בה לקתה וכי יש לראותה כנכה מלאה עד לחודש 03/04, כאשר הנכות הוארכה לתקופה נוספת עד חודש 2/06.

4.         בתאריך 26.8.04 נולדה לתובעת ולמנוחה בת בשם שי מויאל-לפלר.

5.         בתאריך 10.11.04 נפטרה המנוחה.

6.         בתאריך 27.11.05 הגישה התובעת תביעה בתיק עב 4240/05 להכירה כידועה בציבור של המנוחה, וכן להכיר בבת - שי כיתומה, וזאת לצורך קבלת "קצבת שאיר מבוטח".

7.         הנתבעת הודיעה כי אין לה התנגדות להכיר בתובעת כידועה בציבור של המנוחה, ולהכרה בבתה כיתומה של המנוחה.

8.         לאור האמור, בתאריך 26.12.05 ניתן פס"ד הצהרתי הקובע כי התובעת הינה הידועה בציבור של המנוחה וזכאית לקבל גמלה מהנתבעת, וכי הבת הינה היתומה המבוטחת של המנוחה.

9.         בתאריך 5.2.06 הודיעה הנתבעת לתובעת כי תשולם לה קצבת שאירים בשיעור של 20% כ"אלמן של מבוטחת".

10.        ראוי לציין כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובעת בתאריך 7.2.06 כידועה בציבור של המנוחה, וביום 16.2.06 נמסר לתובעת כי אושרה לה קצבת שאירים עבורה ועבור בתם המשותפת, בגובה הקצבה המשולמת לאלמנה במערכת יחסים הטרוסקסואלית.

טענות התובעת:

11.        התכלית העומדת בבסיס הזכאות לקבלת גמלת שאירים היא סוציאלית במהותה ומטרתה - לשמר את רמת ההכנסה של שאירי המבוטח שנפטר. הרציונל העומד מאחורי ההבחנה בין נשים לגברים, בכל הקשור לקבלת גמלת שאירים, הוא פרי המציאות הכלכלית בה אנו עדיין חיים, שבה השתכרותן של נשים נמוכה משל גברים וקידומן במעגל העבודה קשה יותר. 

12.        עמדת התובעת תואמת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתיק בל 3536/04 גיורא רז נ' המל"ל, אשר קיבלה תוקף של פס"ד ע"י כבוד השופטת מאירי, ועל פיה לצרכי קצבת שאירים, במקרה של פטירת בן זוג כששני בני הזוג הם בני אותו מין, יש לסווג כ"אלמן" או כ"אלמנה" את בן הזוג הנותר בחיים, בהתאם למינו של בן הזוג הנותר בחיים.

טענות הנתבעת:

13.        זכאותו של השאיר נקבעת עפ"י מינו של המבוטח. עקרון השוויון, ההדדיות והיעדר האפליה, המונחים בבסיסה של שיטת הפנסיה הצוברת מחייבים ליתן זכויות זהות לכלל המבוטחים בהתאם לנתונים האישיים של כל מבוטח. בהתאם לכך, לא ייתכן כי הקרן תעדיף "בן זוג נשי" של מבוטחת ותיתן לה זכויות של בת זוג, רק מן הטעם שבת הזוג של המנוחה הינה אישה.

14.        אין להקיש מההוראות החלות על המוסד לביטוח לאומי בענייננו, שכן ביחס למוסד לביטוח לאומי אין את עקרון ההדדיות. המוסד לביטוח לאומי אינו גוף הדדי, אינו מצוי בגירעון אקטוארי, הוא אינו גוף פרטי אלא פועל מכוח חוק המגדיר את אופן פעולתו.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: