ע"א
בית המשפט העליון
|
2673-04
15/04/2007
|
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. ס' ג'ובראן
3. ד' ברלינר
|
| - נגד - |
התובע:
קופי טו גו שיווק (1997) בע"מ
עו"ד גבריאלי נחום
|
הנתבע:
ישראל שקד
עו"ד היכל גדעון
|
| פסק-דין |
השופטת ד' ברלינר:
1. האם צירוף מילים המורכב ממילים שכל אחת מהן בפני עצמה היא מילה מתארת או גנרית - יכול להירשם כסימן מסחר בר הגנה, או שמא אופין של המילים הנפרדות מכתיב את המסקנה גם באשר לצירוף.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: הרשם) סבר כי הגדרתן של המילים הנפרדות מכתיבה כי גם הצירוף יחשב מתאר שעל כן נעתר בתאריך 15.2.04 לבקשה לתקן את פנקס סימני המסחר על ידי מחיקת סימן מסחר מס' 96318 לפי סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972 (להלן: הפקודה).
על החלטתו הנ"ל של הרשם (להלן: ההחלטה) הערעור שבפנינו.
עיקרי העובדות והשתלשלות ההליכים
2. חברת קופי טו גו (1997) בע"מ (להלן: המערערת) היא חברה ישראלית פרטית העוסקת בהפעלת עגלות דקורטיביות לממכר מוצרי קפה ומוצרים נלווים, וכן בהקמת בתי קפה ו"אספרסו בר" בכל רחבי הארץ. המערערת הינה הבעלים של הזכויות בסימן המסחר ""Coffee To Go (מעוצב) מסוג 42 המורכב מהמילים Coffee To Go מעוצבות ברקע אובלי ובאיור של ספל (להלן: הסימן). הסימן כולל הודעת הסתלקות מהזכות לשימוש ייחודי במילה "Coffee" ובדמות הספל, אלא בהרכב ובצורה המופיעים בסימן.
ישראל שקד (להלן: המשיב) הינו הבעלים של בית קפה בשם "קול קפה" (Cool Cafe) החל משנת 1996. בשלט שתלה המשיב מעל בית הקפה שבבעלותו, נכתב מתחת לשם Cool Cafe- המילים Coffee To Go. בחודש אוקטובר 1998, הגישה המערערת תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.א. 2897/98) נגד המשיב ובה עתרה למתן צו המורה למשיב להוריד את השלט "Coffee To Go" מפתח בית הקפה, וכן לפסוק לה פיצויי נזיקין. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המערערת בחלקה והורה למשיב להוריד את השלט ולהימנע מלעשות שימוש בצירוף המילים Coffee To Go.
בעקבות החלטת בית המשפט הסיר המשיב משלט בית הקפה את המילה Coffee באופן שנותר שלט שלשונו "Cool Cafe To Go". המערערת פנתה שוב לבית המשפט המחוזי בבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט. בית המשפט קבע כי המשיב הפר את צו בית המשפט בכך שלא הסיר את המילים To Go מהשלט וקבע שבמונח"To Go" יש למערערת זכות שימוש ייחודית. בעקבות החלטה זו הגיש המשיב בקשה לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (להלן: הרשם) למחיקת הסימן. לחילופין נתבקשה הגבלת היקף הזכויות בסימן באופן שיהיה כל אחד רשאי לעשות שימוש בצרוף המילים "To Go" ביחד עם המילה "Coffee".
בהחלטתו, מיום 15.2.04, קבע הרשם כי הסימן אינו יכול להישאר רשום בפנקסי סימני המסחר אלא אם תינתן הודעת ויתור לגבי צמד המילים "To Go" וכן לגבי צירוף המילים Coffee"" עם המילים To Go"".
מכאן הערעור שבפנינו.
עיקרי ממצאיו של הרשם
4. בקבלו את הבקשה למחיקת הסימן קבע הרשם כדלקמן:
א. המונח "To Go" הוא מונח מתאר. עיון במילונים אינטרנטיים שהם נגישים וזמינים לכל, מצביע על כך שהוא נמצא בשימוש לתיאור מוצר, אותו ניתן לקחת לדרך, כגון מזון ממסעדה או משקה.
ב. מונח מתאר יכול שיהיה כשיר לרישום במקרים מיוחדים אם רכש לעצמו אופי מבחין. אולם "סימנים מתארים באופן מובהק צריכים להישאר בנחלת הכלל". בענייננו: אין צורך להכריע אם המונח "To Go" מתאר באופן מובהק את השירות שכן כשלעצמו אינו מונח בעל אופי מבחין וכך גם צירוף המילים "To Go" ביחד עם המילה "Coffee".
ג. פרסומים באינטרנט הינם זמינים לציבור בכל העולם וגם בישראל, ויש בהם כדי להעיד כי המונח "To Go" הינו מונח שגור ומקובל במסחר ומקביל למונח "Take Away".
ד. רק במקצת הפרסומים של המערערת מופיעות המילים "Coffee To Go". לא מדובר בשימוש הנמשך על פי שנים רבות (לכל היותר משנת 1994). המערערת לא הביאה ראיות בדבר היקף מכירות או היקף ההשקעה בפרסום, שמהם ניתן היה להסיק בדבר המאמץ שנעשה על מנת להחדיר את השימוש בצירוף המילים לתודעת הציבור. על כן, המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה של אופי מבחין ומשמעות שנייה.
ה. הסימן המעוצב הוא מטיבו ומטבעו בעל חזות ייחודית ובקשר לכך אין כל מחלוקת.
ו. לפיכך, ניתן להותיר רישום הסימן המעוצב בלבד וזאת בתנאי שתינתן על ידי בעלת הסימן הודעת ויתור לגבי צמד המילים "To Go", וכן לגבי צירוף המילים Coffee עם To Go. זאת בנוסף להודעת הויתור לגבי המילה "Coffee" ואיור הספל הקיימים בסימן גם כיום.
עיקר הטענות בערעור