1.
פתח דבר
1.1 התובעת, עובדת שהועסקה בנתבעת 2 (להלן-החברה) החל מחודש ינואר 1999 במחלקה לשירותים תפעוליים, הגישה יחד עם התובע, בן זוגה שעבד אף הוא בחברה, תביעה כספית כנגד החברה מעסיקתם וכנגד הנתבע, שהיה מנהל המחלקה בה הועסקה התובעת. עילות התביעה המרכזיות הן הטרדתה המינית של התובעת על ידי הנתבע, ופיטוריו שלא כדין של התובע מתפקידו כמנהל מחלקת אבטחת מידע בחברה, לטענתו, בשל מעורבותו בתלונת התובעת על ההטרדה המינית.
1.2 התובעת טוענת כי במהלך עבודתה הוטרדה מינית בידי הנתבע, וכי ההטרדה המינית הנטענת, שהחלה בחודש נובמבר 2000, עם כניסתו של הנתבע לתפקידו כמנהל מחלקה, ונמשכה עד לחודש אוגוסט 2001 כללה: "
מעשים מגונים
בכוח,
ובכלל זה נגיעות בפלג גופה העליון
של התובעת, בחזה, בשערה וברגליה, תוך התייחסויות והערות חוזרות ונשנות המתמקדות במיניותה..." עוד טוענת התובעת כי סבלה מהתנכלויות מצד הנתבע, בעקבות אי היענותה להצעותיו וכי משפנתה לגורמים הבכירים בחברה על מנת לשים קץ להטרדות ולהתנכלויות, התייחסה החברה לתלונתה בזלזול ובניגוד להוראות החוק.
1.3 בבסיס הגנתם של הנתבעים עומדת הטענה כי מדובר ב"
עלילת דברים
נוראית" מצד התובעים כנגד הנתבע, ובניסיון סחטני לנקמה או התעשרות שלא כדין מצד התובעים, שנרקם בהדרגה לאחר שהתובעת זומנה לשיחה עם מנהלת האגף בנושא תפקודה ואופן מילוי תפקידה, ונמסר לה מכתב אזהרה בו נאמר, בין השאר, כי לאור תוצאות הנתונים על תפקודה במהלך חודש אוגוסט - תתקבל ביום 1.9.2001 החלטה באם תמשיך את עבודתה באגף (להלן-מכתב האזהרה).
1.4 ראשיתה של העלילה, לטענת הנתבעים, בהגשת תלונות למשטרה נגד הנתבע, ביום 26.8.2001 בגין "
איומים", ותלונה נוספת במשטרה ביום
25.9.2001 בגין "
התנכלויות מצד מנהל מחלקה בעקבות הגשת תלונה", המשכה במכתבה שלאם התובעת ליו"ר דירקטוריון החברה מיום
28.10.2001, ממנו נודע לנתבעים, לראשונה, כי התובעת מייחסת לנתבע הטרדה מילולית ופיזית על רקע מינה ומיניותה, ושיאה של העלילה בפירוט מעשי ההטרדה המינית המיוחסים לנתבע בהליכים בתיק זה, שלטענת הנתבע, לא היו ולא נבראו.
1.5 יצוין כי התלונה במשטרה כנגד הנתבע, מיום 26.8.2001, מתייחסת לאירוע שהתרחש, כעולה מתוכן התלונה, חודשיים לפני הגשתה, במהלכו, לטענת התובעת, כפי שנרשם בתלונה, צעק עליה הנתבע, איים עליה עם תנועות ידיים ובצעקות, והתבטא כלפיה באופן כדלקמן:-
"
גם אם אני ימרוט את שערותייך וגם אם אני יכה אותך וכל דבר שהוא אחר את לא תלכי למנהלת אגף ללא אישור שלי"
ולאחר כחצי שעה שוב, כפי שנרשם בתלונה, שב הנתבע והתבטא באופן כדלקמן:-
"
תקשיבי טוב גם אם אני יאנוס אותך [ועשה גם תנועה עם היד של דפיקה על רקע מיני] את לא תדברי עם אף אחד".
בתלונתה במשטרה מציינת התובעת כי היו עדים ששמעו את ההתבטאות הראשונה. לגבי ההתבטאות השנייה, מציינת התובעת בתלונתה, כי "
אף אחד לא שמע זאת כי כולם כבר הלכו הביתה".
וכן כי :
"
למחרת ניגשתי לחדרו על מנת לישר את ההדורים מאחר ואין לי ענין לעשות באלגן ואז החלטנו ביחד שנתחיל דף חדש והכל יסתדר"
כן מציינת התובעת בתלונתה, כי התבטאויותיו של הנתבע, כאמור לעיל, באו בעקבות פנייתה למנהלת האגף ושיחתה עמה על "
נושא מקצועי שצריך לפתור אותו". בהמשך תלונתה מציינת התובעת כי:
"ביום 19.8.01 בצהריים הוא (הנתבע)
שוב קרא לי לחדרו ואיים עלי ואמר שכל מה שאמר בפעם הקודמת הוא מתכוון לזה ושימרר לי את החיים ושכדאי לי להזהר ולהסתכל מאחורי וצדדי שאני הולכת ברחוב".
בסיפא לתלונה במשטרה נרשם מפיה של התובעת כדלקמן:
"אני רוצה לציין שהוא
מעולם לא נגע בי פיזית ולא הציע הצעות מגונות כלשהן פרט לכך שאיים עלי מילולית. זאת עדותי אשר הוקראה בפני ואושרה כנכונה בחתימת ידי". (נספח י לתצהירה של התובעת). (ההדגשות לא במקור). יצוין כי תלונה זו נסגרה מ"חוסר אשמה".
1.6 ברישא לתלונתה השנייה במשטרה שהוגשה, כאמור ביום 25.9.2001, מציינת התובעת:
"אני התלוננתי על המנהל שלי בעבודה בחברת ......על הטרדה ואיומים לפני מספר חודשים בתחנה בגבעתיים והתלונה הועברה למשטרת ר"ג והתיק נסגר. הוא יודע שהתיק נסגר לפני שאני ידעתי ומאז הוא מתנכל אלי."
ובהמשך: "
הוא אז איים על החיים שלי אמר תזהרי מאחוריך ומצדדיך גם בלילה כשאת הולכת כי אני מסוגל להכל ואז המשפט הזה הלחיץ אותי מאד אז ועכשיו שהוא יודע שהתיק נסגר הוא כל כך בטוח בעצמו. כששאלתי במשטרה למה התיק נסגר לא ידעו לענות לי אני חושבת שיש לו קשרים במשטרה. אני היום נמצאת בפחד אני לא יכולה ללכת לעבודה בשקט בעמדה שלי הוא כל הזמן נמצא, אני לא יכולה ללכת בלי ליווי של מישהו אפילו לשירותים בגלל הפחד". גם תלונה זו נסגרה בשל "חוסר אשמה".
1.7 בין לבין, לאחר הגשת התלונה הראשונה במשטרה, נפגשה התובעת ביום 5.9.2001 עם מנהל אגף משאבי אנוש של החברה ובשיחתה עמו התייחסה להתבטאויותיו של הנתבע, וביום 8.9.2001 שלחה מכתב למנכ"ל החברה שכותרתו "
תלונה בנושא הטרדה, התנכלות ואיומים של מנהל בחברה ואופן הטיפול בנושא", בו התייחסה להתבטאויותיו של הנתבע, כפי שתיארה אותן בתלונתה הראשונה במשטרה.
הן בשיחתה של התובעת עם מנהל אגף משאבי אנוש של החברה, כמו גם במכתבה למנכ"ל החברה, אין כל אזכור או טענה ל"
מעשים מגונים בכוח, נגיעות והערות חוזרות ונשנות המתמקדות במיניותה" - אותם היא מייחסת לנתבע בכתב התביעה, נהפוך הוא - הן בתלונה במשטרה והן בשיחתה עם מנהל אגף משאבי אנוש של החברה, כפי שיפורט בהמשך הדברים, מציינת התובעת בצורה מפורשת כי הנתבע לא "נגע" בה, ומלינה אך ורק על התבטאויותיו.