אי אישור העברת זכויות במשק במושב בשל אי היותו של הרוכש בן המקום- קריטריון פסול ובלתי לגיטימי

א.        תמצית העובדות

1.         מושב שיבולים שבנגב הצפוני, אגודה שיתופית חקלאית ["המושב" "האגודה"] הינו בר הרשות במשבצת הקרקע של כ-3923 דונם, בהתאם ל"חוזה שכירות משבצת תלת צדדי" שבין מינהל מקרקעי ישראל מצד אחד ["ממ"י"] לבין הסוכנות היהודית מצד שני ["הסוכנות"] ולבין האגודה מצד שלישי ["הסכם המשבצת"].

הנתבע 1, מר שאול כלימי ["כלימי"], הינו בעל הזכויות במשק 27 שבמושב, אולם איננו ולא היה חבר באגודה וגם אינו מתגורר במושב, כי אם בעיר כפר סבא.

התובע מעוניין היה לרכוש את זכויותיו של כלימי במשק הנ"ל, וכך ביום 19.5.05 נפגשו השניים בביתו של כלימי בכפר סבא וערכו ביניהם זכרון דברים, ולפיו כלימי ימכור את המשק לבורה תמורת 500,000 ש"ח.

            בפיסקה האחרונה לזכה"ד נאמר:

"במידה וזכרון דברים זה לא ימומש ויבוטל ע"י אחד הצדדים, הצד המבטל מתחייב לשלם סכום של 20,000 $ ארה"ב. כל זאת בתנאי שביטול זכרון הדברים לא נעשה ע"י גורם שלישי אחר".

לאחר חתימת זכה"ד נערכה פגישה בין התובע לועד המושב ובמכתב מיום 14.6.05 הודיע הועד לתובע כי:

"לאחר דיון בועד המושב ב-12.6.05, ועד המושב החליט לא להמליץ בפני האסיפה הכללית לקבלתכם כחברים באגודה.

הסיבה: ועד המושב נותן זכות קדימה לבן מהמושב.

אתכם הסליחה".

            ביום 22.6.05 כתב כלימי [המוכר] לתובע:

"הריני להודיעך כי זכה"ד בינינו בוטל, בגלל שהמושב לא מקבל אותך. הינך משוחרר מזכה"ד וגם אני משוחרר".

ביום 6.7.05 כתבה ב"כ התובע לכלימי כי ועד האגודה לא "ביטל" את זכה"ד, וכי החלטתו שלא לקבל את התובע כחבר אגודה אינה עולה כדי ביטול זכה"ד לבד מכך שאותה החלטה פסולה וחסרת תוקף.

            ביום 19.7.05 ענה כלימי למכתבה של ב"כ התובע, והודיע לה בין היתר:

"...זכ"ד זה בטל, ולא אני ביטלתי אותו. עובדה שרציתי למכור לו את המשק. זה שועד מושב שיבולים לא הסכים לקבלו כחבר במושב אינו ענייני.

עד שלב זה של המכירה - אני אחראי.

 לקבלתו למושב כחבר - אינני אחראי.

כשמזכיר המושב שלח לי תשובת ישיבת הועד, הודעתי לקונה [התובע] שועד המושב אינו מוכן לקבלו כחבר.

בזה תמה חובתי בזכה"ד ".