פגיעה במהלך בדיקת שמן ומים לפני תחילת הנסיעה - תאונת דרכים

1.         התובע הגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"). התובע טוען כי ביום 03.05.03 בשעה 09:00 או בסמוך לכך התכוון לנסוע מביתו לנצרת. לפני הנסיעה כאשר בדק שמן ומים, מכסה המנוע נפל על ידו הימנית ונגרמו לו נזקי גוף.

2.         הנתבעת, מבטחת הרכב בביטוח חובה, כופרת בחבותה. הנתבעת מכחישה את נסיבות ארוע התאונה וכן טוענת כי תאונה שארעה בנסיבות אלו, בטרם החל התובע בנסיעה אינה מהווה תאונת דרכים על פי חוק.

3.         הדיון בתיק זה פוצל לשאלת החבות ושאלת הנזק. נשמעו ראיות בשאלת החבות במסגרתם העיד התובע בלבד.

השאלה העובדתית

4.         התובע תיאר את נסיבות התרחשות  התאונה בתצהיר העדות הראשית מטעמו, בסעיפים 3-5, כדלהלן-

"3. אני מצהיר כי לפני הנסיעה פתחתי את מכסה המנוע על מנת לבדוק שמן ומים.

4. אני מצהיר כי בזמן  בדיקתי הבחנתי בנזילת מים עת מליתי המיכל במים. התכופפתי על מנת לבדוק מאיפה הנזילה כשידי הימנית הייתה מונחה על פח החזית וידי השמאלית על האדמה, לפתע נפל מכסה המנוע על ידי הימנית.

5. ראוי לציין כי תפסן הפלסטיק של המוט שתומך את מכסה המנוע היה שבור." (המובאה הובאה כלשונה)

5.         גרסתו של התובע בעדותו הייתה עקבית ואחידה. אומנם, מדובר בעדות יחידה של בעל דין, אך מטבע הדברים לא לכל ארוע יש עדים. יצויין כי על פי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א -  1971 יכול בית המשפט להכריע תביעה על פי עדות יחידה של בעל דין בכפוף למגבלות. אחת האפשרויות הינה קיומו של סיוע בחומר הראיות.

            את הסיוע ניתן למצוא בגרסתו של התובע בחדר המיון. בתעודת חדר המיון נרשם  על ידי הרופא "לפי דבריו היום נפגע בכף יד ימנית בעת שנפל מכסה מנוע הרכב על כף יד ימנית בעת שמילא מים באוטו." איני מוצאת כי קיימת סתירה היורדת לשורש העדות בין  " מילא מים באוטו" ל" בדק מים באוטו", נכון הדבר במיוחד כאשר  תעודת חדר המיון איננה עדות מכלי ראשון.

            שנית, הנתבעת מודה כי שלחה חוקר לבדוק את נסיבות התרחשות התאונה. היא בחרה שלא להעידו ובסיכומי טענותיה  אשרה כי  התובע מסר לחוקר גרסה זהה לגרסה שמסר בחקירתו בבית המשפט.

6.         הנתבעת טוענת כי העובדה שהתובע חוזר בכל מקום על גירסה אחת אינה יכולה להכשיר עדות שיקרית. אכן כך הוא הדבר אם בית המשפט מתרשם כי העדות שיקרית. אולם, אם בית המשפט מתרשם מאמינות גרסתו של התובע, העובדה כי הוא חוזר על אותה גרסה יכולה לשמש כסיוע נדרש. בהערת אגב אעיר כי לעניות דעתי אין די בעובדה כי קיימת לפני בית המשפט עדות התובע בלבד על מנת להכשיל מראש את תביעתו של התובע, אחרת ימצא כי כאשר ארע מקרה בו התובע הינו עד יחיד להתרחשותו, אין כלל לפנות לבית המשפט לקבלת סעד ולבחינת הראיות, שכן מראש נדונה התביעה לכשלון. הערה זו נאמרת כהערת אגב שכן  במקרה זה קיים סיוע לגרסת התובע.

7.         אינני מוצאת כי יש לזקוף לחובת התובע את אי העדתה של אשתו.  אשתו של התובע לא ראתה את התרחשות התאונה.

8.         לאור כל האמור לעיל הנני מאמצת את גרסת התובע  באשר לנסיבות ארוע התאונה.

השאלה המשפטית- האם נסיבות אלו מהוות תאונת דרכים על פי חוק

9.         לאור האמור לעיל הרי שהתאונה ארעה כאשר התובע עסק בבדיקת שמן ומים לפני תחילת הנסיעה, לאחר שיצא מביתו.  ב"כ התובע טוען כי מדובר בטיפול דרך ועל כן  התאונה מהווה תאונת דרכים על פי חוק.  הנתבעת  טוענת כי מאחר והבדיקה נערכה טרם התחלת הנסיעה ולא במהלכה, הרי שאין מדובר בטיפול דרך.

10.        התובע סומך טענותיו על פסיקת בית משפט שלום ומחוזי. ע"א (י-ם) 3204/02  קורנוגולד מידד נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ מיום 25.6.03, בו קבע הרכב השופטים כי  טיפול  או תיקון דרך  שבהגדרת תאונת דרכים יכול לכלול  גם תיקון, דוגמת החלפת גלגל, שנעשה בחצריו של אותו אדם בכוונה לנסוע מיד בסמוך לאחריו. ע"א (ת"א) יעקב ינטל נ. אגד בע"מ ואח'  מיום 14.8.05, בו דן הרכב השופטים בשאלה האם פגיעה במהלך סקירה בטחונית באוטובוס לפני התחלת הנסיעה מהווה תאונת דרכים. ת.א. 4043/03 בני רוסקנסקי נ. תעבורה מיכל מלט בע"מ ואח' מיום 08.12.05 בו נקבע כי טיפול אשר נעשה טרם התחלת הנסיעה מהווה תיקון או טיפול דרך לצורך הגדרת תאונת דרכים על ידי החוק.

11.        הנתבעת טוענת כי פסיקה זו אינה תואמת את הלכת בית המשפט העליון. הנתבעת מפנה לפסיקת בית המשפט העליון  ע"א 4469/95 דראושה נ. אררט פ"ד נ  (3) 475  (להלן: "פרשת דראושה") וכן דבריו של כב' השופט א. ריבלין בספרו  תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים ,גדין הוצאה לאור, מהדורה שלישית, עמ' 171 ואילך.

הגדרת תאונת דרכים על פי החוק