אם שהרגה את בנה הקטין לא פסולה מלרשת אותו

1.         בפני תביעת התובע - אביו של המנוח בתעז' 2320/05, למתן צו ירושה לפלוני ז"ל, לפיו יוכרז כי הינו יורש בלעדי של המנוח. לטענתו הנתבעת-האם, פסולה לרשת את המנוח, לאור סעיף 5(א)1 לחוק הירושה, הפוסל מלרשום יורש " מי שהורשע כי גרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו". הנתבעת הורשעה כי גרמה במתכוון למותו של המנוח, לפיכך פסולה מלרשתו.

2.         הנתבעת הגישה התנגדות לתביעה למתן צו ירושה, בתעז' 2321/05, בנימוקים הבאים:

א.         התביעה הוגשה בחוסר תום לב ונקיון כפיים ו/או מתוך מטרה פסולה מאחר והמנוח היה רק בן 4 חודשים, מחוסר כל נכסים ו/או רכוש ו/או זכויות. כל מטרתה הנה לעשוק את המתנגדת, לאור ההליכים המתקיימים בין הצדדים ולפיכך יש לדחותה.

ב.         בנוסף, טוענת, כי אינה באה בגדרם של היורשים שסעיף 5(א)(1) דן בהם, מאחר ולא התכוונה לגרום למות המוריש. לטענתה התובע עצמו פסול מלרשת את המנוח מאחר והיווה גורם מכריע ברצף הנסיבות ההכרחיות לגיבוש העבירה.

            ג.          לבסוף מבקשת לקבוע כי שני הצדדים יורשים במשותף את עזבון המנוח.

3.         בדיון שהתקיים ביום 3.1.06 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה לא יתקיימו הוכחות והצדדים יגישו סיכומים, על סמך החומר המצוי בתיק בצירוף אסמכתאות משפטיות.

דיון

4.         הצדדים חלוקים לעניין פרשנותו של סעיף 5 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 (להלן:"חוק הירושה") הקובע כדלקמן:

            פסלות לרשת

                        "5(א) אלה פסולים לרשת את המוריש:

            (1)    מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו;

(2)    מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או  

                      שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת.

                           (ב)   מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי

        עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש"

5.         לטענת התובע - הנתבעת 1 הורשעה בבית המשפט המחוזי ברצח המנוח ונגזר עליה עונש של 12 שנות מאסר בפועל, עפ"י הוראות סעיף 300א(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977. ביום 11.9.03 בעקבות ערעור שהוגש על ידה, הומרה העבירה מעבירת רצח לעבירה של הריגה ועונשה נגזר ל- 10 שנים. למרות שהומרה העבירה להריגה צויין על ידי בית המשפט העליון ע"י השופטת דורנר כי:

" יש לראות במעשיה של המשיבה להמתת התינוק, המתוארים בפסק הדין, כוונת קטילה ספונטנית המספיקה להרשעתה בהריגה".

            ראה: ע"פ 5031/01 פלונית נ' מ"י מיום 11.9.03.

לפיכך לא יכול להיות חולק, כי ניתן נגד הנתבעת פסק דין המרשיע אותה בעבירת ההריגה אשר הפך לפסק דין חלוט.