למפקחת על החינוך הגופני במחוז ת"א עומדות הגנות שבחוק איסור לשון הרע

1.         זו תביעה כספית לחיוב הנתבעים בסך של 150,000 ש"ח כפיצויים בגין עוולת פרסום לשון הרע, בגין שני מכתבים וטופס ששוגרו ע"י המפקחת על החינוך הגופני במחוז ת"א (הנתבעת 1)  ובהם בקשתה להעברת התובע, מורה לחינוך גופני, מבי"ס אחד למשנהו באותו מחוז, מהנימוק שאינו מתאים לסגל ההוראה ולאקלים הסביבתי, גורם לתסיסה ולדמורליזציה בקרב המורים בביה"ס ויש לו הערות וטענות לגבי אוכלוסיית התלמידים.

2.         התובע - מורה לחינוך גופניבבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי, מזה 27 שנים , בוגר לימודי תואר שני , ובעל נסיון רב שנים בתחום ההוראה.

3.         הנתבעת 1 -  אשה צעירה -  מי שכיהנה במועד הרלוונטי לתביעה כמפקחת על המורים לחינוך גופני במחוז ת"א .

הפרסום הראשון:

4.         ביום 30.6.02, שלחה הנתבעת 1 מכתב בחתימתה, ובתוקף תפקידה,  אל גף כח אדם בהוראה במשרד החינוך, הוא הגוף הארגוני העוסק בשיבוץ מורים במחוז, שכותרתו " בקשה להעברה יזומה".  במכתבה זה, ביקשה הנתבעת 1 להעביר את התובע מכהונתו כמורה לחינוך גופני   בבתי הספר " ארנון"  ו" עתיד " ברמת - גן   מהנימוק:

" העובד אינו מתאים לסגל ההוראה ולאקלים הסביבתי" (להלן : "הפרסום הראשון").

הפרסום השני:

5.         ביום 30.6.02 שיגרה הנתבעת 1 מכתב בחתימתה ובתוקף תפקידה כמפקחת אל גף כח אדם בהוראה במשרד החינוך, שכותרתו: " עופר רזינובסקי -   שימוע" ובמסגרתו נכתבו הדברים הבאים:

" בתאריך 30.05.02 קיימתי שיחה עם עופר ביחד עם מנהלת בית ספר עתיד/רמת גן , הגב' זהבה שוורץ .

טענתה העיקרית של מנהלת בית ספר הייתה שעופר גורם לתסיסה ולדמורליזציה בקרב המורים בבית הספר  (להלן: "הפרסום הראשון") - דבר המקשה על תפקוד נורמלי וטוב של צוות הניהול ובית הספר בכלל. בגלל עודף מורים לחינוך גופני במערכת,  עופר שובץ השנה בבתי ספר שונים מאלו בשנה שעברה , אך לצערי דפוס התנהגות זה חוזר על עצמו בכל ארבעת בתי הספר בהם עבד בשנתיים האחרונות. ממליצה להעבירו מבתי הספר בהם מלמד השנה". (להלן: " הפרסום השני" ).

הפרסום השלישי:

6.         ביום 18.07.02 שלחה הנתבעת 1 מכתב נוסף בחתימתה, אל מר שמואל גרוס, מפקח המחוז , המכתב נשא כותרת "עופר רזינובסקי - מורה לחינוך גופני ", ובמסגרתו נאמרו הדברים הבאים:

"בהתייחס למכתבו של עופר בעניין העברה יזומה  - מספר דוגמאות על התנהגותו של עופר , ועל ההשגות לגבי זה של מנהלות בתי הספר בהם עבד בשנת הלימודים תשס"ב.

טענתה העיקרית של מנהלת בית ספר עתיד / רמת גן (שהועלתה בשיחה משותפת שקיימנו עם עופר) הייתה שהוא גורם לתסיסה ולדמורליזציה בקרב המורים בבית הספר , דבר המקשה על תפקוד נורמלי וטוב של צוות הניהול ובית הספר בכלל.

גם בבית הספר ארנון / רמת גן , וגם בבית ספר עתיד / רמת גן , טענו מנהלות בית הספר שלעופר תמיד יש הערות וטענות לגבי האוכלוסיה אשר אינה תואמת את ראייתו / תפיסתו את מערכת החינוך הרגיל ,  דבר המקשה על עבודתם איתו, ועל חיבורו ליעדים ומטרות של בית הספר  ולעיתים אף בלתי אפשרי.

שתי המנהלות ביקשו לא לשבצו לבית ספרם בשנת הלימודים תשס"ב - זאת לא דרך להביע שביעות רצון מעבודת המורה."

7.         בתביעה זו יש להכריע בשאלה האם מדובר בפרסומים של לשון הרע, והאם עומדת לנתבעת 1 הגנה מן ההגנות המפורטות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965.

טענות הצדדים:

8.         טוען התובע  - כי מן האמור במכתבים עולה  - כי הנתבעת 1 המתיימרת להסתמך על דיווחים שקיבלה לטענתה מ-4 מנהלות בתי ספר בהם עבד התובע במהלך שנות הלימודים תשס"א ו-תשס"ב, מייחסת לתובע התנהגות ותכונות בעלות אופי שלילי אשר בגינן אינו יכול לטענתה להמשיך לשמש מורה בבתי הספר הנוכחיים.