תלמידה לשעבר תקבל פיצויים בסך של 437,400 ש"ח בגין נזקי נפילה מכסא רעוע

מבוא

1.         התובעת, סיון גיחון (להלן: "התובעת" או "סיוון"), ילידת 4.11.84, היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה זו, תלמידת כיתה ח'  בחטיבת הביניים ע"ש בן- גוריון בפתח- תקוה (להלן: "בית הספר").

לטענת התובעת, ביום 16.6.98, לאחר שנשמע הצלצול, המורה בוששה להיכנס לכיתה, חלק מהילדים יצאו מהכיתה ואילו התובעת אשר נשארה בכיתה ביחד עם מספר תלמידים, עלתה על כיסא רעוע ושבור, נפלה ושברה את ידה  (להלן: "התאונה").

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 1, עירית פתח-תקוה (להלן: "העיריה"), כבעלת מבנה בית הספר ומתקניו וכאחראית על תקינות הציוד ותחזוקתו וכנגד הנתבעת מס' 2, מדינת ישראל-משרד החינוך, מכח אחריותה הנטענת, כאחראית לביטחונם ושלומם של התלמידים והפיקוח עליהם (להלן: "משרד החינוך").

הנתבעות כופרות, כל אחת מטעמיה, בנסיבות ארוע התאונה ובאחריותן להתרחשותה.

כן חלוקים הצדדים בשאלת גובה הנזק.

נסיבות ארוע התאונה

2.         התובעת תארה את נסיבות ארוע התאונה, בסעיפים 5-4 לתצהיר עדותה הראשית, ת/1 (להלן: "התצהיר"), כדלקמן: "המורה בוששה לבוא ולאחר פרק זמן של 20 דקות לערך ומשהמורה לא הגיעה יצאו רוב התלמידים שהיו ישובים בכיתה החוצה אל המסדרון. נשארנו בכיתה מספר תלמידים והתכנסנו במרכז הכיתה ושוחחנו בינינו. חלקנו ישב על כסאות, חלקנו על השולחנות שהיו בכיתה וחלק עמדו.

תוך כדי כך אני עליתי על הכיסא שעליו ישבתי ונעמדתי עליו. הכסא היה עשוי מסגרת מתכת והמושב ותומך הגב מפלסטיק. מושב הפלסטיק שהיה מחובר למסגרת עם ברגים התרומם מיד כשנעמדתי עליו, איבדתי את שיווי משקלי ונפלתי ארצה על מפרק יד שמאל".

3.         בחקירתה הנגדית, נשאלה התובעת באשר לנסיבות ארוע התאונה והעובדה שבסיכום המחלה לא צויין כי נפלה מכסא רעוע או שבור והשיבה: "לא עסקתי במה שנפלתי. מה שברור זה שהכסא היה שבור.

נכון שהמורה איחרה לבוא. היתה אווירה של סוף שנה, ילדים, אלו לא אנשים מבוגרים. חלק היו בחוץ, חלק נשארו בכיתה. לא עשינו בלאגן, ישבנו, דיברנו.

לפני שהמורה הגיעה, כשהיה צלצול, כל אחד ישב במקום שלו.

מקום הישיבה הקבוע שלי היה בצד ימין, בסוף.

כשהמורה לא הגיעה, התקדמתי לכיוון מרכז הכיתה.

קודם ישבתי על כסא אחר, ישבנו ודיברנו.

קמתי מהכסא שלי, ישבתי בסוף הכתה, הלכתי לאמצע הכיתה, ישבתי על אחד מהכסאות ואז עליתי על כסא ונפלתי. לא עליתי על הכסא עליו ישבתי, אלא על כסא שהיה לידו.

ש. מפנה לסעיף 1 לכתב התביעה וכן לסעיף 5 בתצהיר. למה בכתב התביעה ובתצהיר נרשם כי עלית על הכסא עליו ישבת?

ת. לפי מה שאני זוכרת, היו מלא כסאות מפוזרים, זה היה סוף שנה, עליתי או על הכסא עליו ישבתי או על הכסא לידו, אני זוכרת במעורפל. עליתי על אחד מהכסאות והוא היה שבור.

זה קרה לפני 7 שנים. אני זוכרת שהיו מלא כסאות. אם לא עמדתי על הכסא עליו ישבתי, אז זה היה כסא לידו. אני לא יכולה לומר בוודאות" (עמ' 7 לפרוטוקול).