לא תשלל קצבת תלויים מאלמנה שהיא ידועה בציבור

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

המערערת אלמנה. היא התאלמנה ביום 28.12.1976. היא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת תלויים ממועד התאלמנותה. לימים הודיע לה המוסד לביטוח לאומי כי הוא מפסיק לשלם לה את גמלת התלויים החל מיום 18.9.1994. הנימוק הוא שנודע למוסד לביטוח לאומי שלמערערת, הגברת נחמה פריימן, שני ילדים שנולדו לאחר שהיא התאלמנה. אבי הילדים הוא מר יונתן ארנון. על כן אין לראותה עוד כאלמנה. היא ידועה בציבור של מר יונתן ארנון. לפי ההלכה הפסוקה יש לראות סיטואציה זו כאילו היתה נשואה מחדש. המועד 18.9.1994 נקבע באופן שרירותי. זהו המועד בו ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עזי אורנן ומיכל אפרת (דב"ע נד/0-85 עוזי אורנן ומיכל אפרת - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז,  400). נעמוד תחילה על העובדות ונסביר את הנימוק המשפטי בגינו הופסק תשלום הקצבה.

העובדות הצריכות לעניי ן

כאמור הגברת נחמה פריימן התאלמנה ביום 28.12.1976.  ממועד זה שולמה לגברת נחמה פריימן קצבת תלויים. הגברת נחמה פריימן מתגוררת עם מר יונתן ארנון. להם שני ילדים משותפים, אור ארנון יליד 12.6.85 וגל ארנון יליד 27.4.87. בחודש 6.03 הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם לגברת נחמה פריימן  קצבת תלויים. הגברת נחמה פריימן לא נישאה למר יונתן ארנון. השניים לא ערכו ביניהם הסכם חיים משותפים, הסכם בקשר לרכוש או כל הסכם אחר. בשנת 2003 פתחה הגברת נחמה פריימן גלריה לאמנות בביתה. בעת מתן פסק הדין נשא עסק זה בהפסדים. מר יונתן ארנון לא מפרנס את הגברת נחמה פריימן ואינו חייב בפרנסתה. הגברת נחמה פריימן מתקיימת מקצבת התלויים.

קצבת התלויים הופסקה מאחר והחוק שולל קצבה זו מאלמנה ששבה ונישאה. המועד להפסקת תשלום הקצבה נקבע מיום מתן פסק דין של בית הדין הארצי לפיו יש להשוות בין ידועה בציבור לאשה נשואה.

נ

הצדדים לא היו חלוקים לגבי העובדות. השאלה היא משפטית גרידה. על כן לא התקיימו חקירות נגדיות. פסק הדין ניתן על סמך סיכומים בכתב. נעמוד בהמשך על הניתוח המשפטי.

פסק דינו של בית הדין האזורי

סגנית השופט הראשי אורלי סלע (בתיק 002879/03) פסקה שלא כדין הופסקה קצבת התלויים. סגנית השופט הראשי אורלי סלע הפנתה אל פסק הדין של הנשיא מנחם גולדברג בעניין מיכל אפרת הנ"ל בציינה כי ההלכה כפי שנקבעה בפסק הדין הינה שמקום שהמחוקק קבע במפורש התייחסות הכוללת "ידוע/ה בציבור" תקום זכות על פי קביעתו, אולם מקום שאין קביעה מפורשת בחיקוק - לא תקום זכות ל"ידועה בציבור". באותו עניין רצה המחוקק להעמיד את הידועה בציבור במעמד שווה לאשה חוקית. זאת למד בית הדין מסעיף ההגדרות. בית הדין הפנה לפסיקה בו המחוקק לא אמר במפורש על כך שיש להשוות את מעמדה של הידועה בציבור לזה של האשה הנשואה. באותם מקרים לא נלמד מעמד שווה לשתיהן.

לאחר ניתוח הפסיקה פנה בית הדין לתכלית החקיקתית. השופטת סלע מציינת:

תכלית חקיקתית היא המטרות, הערכים, המדיניות, הפונקציות החברתיות והאינטרסים אשר דבר החקיקה נועד להגשימם.

זכויות הידוע/ה בציבור נקבעו מפורשות בחוק. מה מנע מהמחוקק עת העניק הזכות לידוע/ה בציבור להתייחס, באותה מידה, גם בעת שלילת הזכות כפי שנקבע בס' 135 לחוק.

זאת ועוד, לא תתכן שלילת זכויות לקצבת תלויים מבן זוג ללא קביעה מפורשת לחוק.

.... כאשר התייחס המחוקק, בסעיף 135 לחוק, לנישואי בן הזוג, הרי לתחילת ופקיעת נישואים ישנו מועד קבוע מה שלא כן לגבי ידוע/ה בציבור. קשה לקבוע מועד מדוייק בו ניתן להגדיר אדם כידוע/ה בציבור ומועד מדוייק לפקיעת מעמד זה.

כך גם כאשר התייחס המחוקק, בסעיף 135 לחוק, לזכאות מחדש לקצבת התלויים הקמה אם חדלה להיות נשואה לפני תום 10 שנים מהיום בו חזרה ונישאה או שמתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן הזוג - גם כאן הרי שלא ניתן לקבוע מועד מדוייק לפקיעת מעמד ידוע/ה בציבור או מועד בו החלו הליכים לפקיעתם. זאת ועוד - ידועים בציבור אינם זקוקים להליכים בפני בית דין או בפני בית משפט על מנת להיפרד כלשון סעיף 135 לחוק.

הבסיס הנורמטיבי

שלילת קצבת תלויים נעשתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בהסתמכו על סעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 שכותרתו היא אלמנה שחזרה ונישאה:

      (א)       חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:

(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 132(1) (להלן - שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;