חברת גז אינה רשאית להציע הטבות לצרכן שביקש להתקשר עם חברת גז מתחרה

בפני תביעה כספית בעילות של גרם הפרת חוזה ועשיית עושר שלא במשפט.

התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק ואספקת גז לצריכה ביתית, לרבות לבתים משותפים הצורכים גז ע"י מערכת אספקת גז מרכזית. התובעת הינה סוכנת של ספק הגז א. ב. קיסין (סוכנויות גז) בע"מ באזור השרון והמרכז.

הנתבעת 1 (להלן: פזגז) הינה חברה ותיקה העוסקת באספקת גז לצרכים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים, והנתבעת 2 (להלן: פזגז השרון) הינה חברת בת של פזגז, המשמשת כסוכנת שלה באזור השרון.

על פי כתב התביעה, הרקע לתביעה הינו הרפורמה בשוק הגז שערך המחוקק החל משנת 1989, רפורמה שבעקבותיה נפתח השוק, שהיה נתון עד אז לשליטתן המונופוליסטית של קומץ חברות גדולות וותיקות, לתחרות חופשית. לאחר הרפורמה הוקמו חברות חדשות לאספקת גז ביתי, שהתחרו בחברות הותיקות והציעו לצרכנים מחירים נמוכים יותר. החברות הותיקות הגיבו באופן אגרסיבי לסכנה של איבוד נתחי שוק לטובת החברות הקטנות, ונפתחה תחרות פרועה, במסגרתה נקטו החברות הותיקות, דוגמת הנתבעות, פרקטיקות פסולות ל"שכנוע" לקוחות שהתקשרו זה עתה בחוזים לאספקת גז ביתי עם התובעת, לבטל חוזים אלה בטרם הוחל בביצועם ולחזור ולהתקשר עם הנתבעות. זאת, כנגד הבטחות שיפוי והטבות כספיות, המהוות, לטענת התובעת, תחרות בלתי הוגנת המנוגדת לחוק.

לטענת התובעת, נציגיה פונים לדיירי בתים משותפים הקשורים בחוזים לאספקת גז מהנתבעות, ומציעים להם הצעה תחרותית להתקשרות עם התובעת, במחירים כלכליים הנמוכים ממחירי הנתבעות. על פי החוק, לצורך החלפת ספק גז, מספיקה הסכמה של יותר ממחצית הדיירים בבניין. לאחר שנחתם חוזה בין הצדדים, נשלחת בהתאם לדרישות החוק הודעה לנתבעות על החלפת ספק הגז, כדי שיפרקו את מיכלי הגז והציוד המושאל השייך להן מהבניין הנדון. לפי הוראת סעיף 3 לתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז), התשנ"א-1991, על ספק גז המקבל הודעה כאמור, לפרק את הציוד השייך לו ממערכת הגז המרכזית תוך 15 יום מקבלת ההודעה.

לטענת התובעת, במקום לפעול בהתאם להודעה ולפרק את הציוד השייך להן, פותחות הנתבעות, בעת קבלת הודעה כאמור, במסע שכנוע והפעלת לחצים על הדיירים בבניין, תוך שהן מציעות להם התקשרות בתנאים טובים מאלה של התובעת, תנאים שאינם כלכליים-תחרותיים אלא מיועדים למנוע מהתובעת לתפוס לעצמה נתח שוק ולהפוך לגורם בעל משקל בשוק הגז. זאת, כדי שהשוק לא ייפתח לתחרות מצד חברות קטנות דוגמת התובעת אלא יישאר מונופול של קומץ חברות גז גדולות וותיקות, המחלקות את השליטה בידיהן.

הנתבעות מציעות, בנוסף למחיר הבלתי כלכלי ולהטבות מיוחדות לדיירים "בעלי ההשפעה", גם כתב שיפוי לדיירי הבניין בגין כל פיצוי בו יחוייבו בבית המשפט על הפרת החוזה עם התובעת, ובגין הוצאות המשפט. בנוסף, משהחלה התובעת לכלול בחוזי ההתקשרות עם הצרכנים סעיף של פיצוי מוסכם, החלו הנתבעות להבטיח לצרכנים כי תשפה אותם בסכום הפיצוי המוסכם דנן, אם יחוייבו לשלמו לתובעת.

לאחר שהנתבעות מצליחות להשיג את הסכמת רוב הדיירים בבניין לביטול החוזה עם התובעת ולחתימת חוזה חדש עם הנתבעות, הן שולחות הודעת ביטול לתובעת, ובכך גורמות להפרת החוזה שנחתם בין התובעת לנתבעות, עוד בטרם הוחל בביצועו.

התובעת טוענת כי הנתבעות פעלו בשיטה האמורה לעיל בששה בניינים, בגינם מוגשת התביעה: