העברת תובענה מביהמ"ש לענייני משפחה לבית הדין לעבודה במצב של "ברירת פורום"

1.         עניינה של החלטה זו - סמכותו העניינית של ביהמ"ש לעניני משפחה להידרש לתובענה.

התובענה - תובענה אותה הגיש בן כנגד אביו בו עותר התובע לאכיפת הסכם שנחתם ביניהם ביום 27.2.05, הסכם שלטענתו הופר ע"י הנתבע.

2.         בכתב התביעה מפרט התובע את נסיבות חתימת ההסכם: התובע הועסק ע"י הנתבע במשך כ-8 שנים כאחד המנהלים בעסק המשפחתי שבבעלות הנתבע (ס' 12 לכה"ת). בעקבות חילוקי דעות עסקיים באשר לדרכי ניהולו של העסק המשפחתי נוצר סכסוך בין הצדדים (ס' 13 לכה"ת). בהסכם הוסדרה עזיבתו של התובע את העסק המשפחתי. בכה"ת (ס' 16 לכה"ת) מציין התובע כי "בתמורה לכך שהתובע יעזוב את עבודתו, התחייב הנתבע לספק לו את כל המסמכים הרלבנטיים להפסקת עבודתו, לרבות תלושי שכר, טפסי 106 ומכתב פיטורין וכן, לשאת בתשלומי המשכנתא החודשיים של התובע אשר ישמשו כתחליף לתשלום פיצויי הפיטורין".

בכה"ת מציין התובע את התועלת של הנתבע מההסכם: "בתמורה למילוי כל התחייבויותיו של הנתבע על פי ההסכם התחייב התובע להפסיק את עבודתו בעסק המשפחתי ולוותר על כל הזכויות מכל סוג שהוא בנכסי החברות".

לטענת התובע לא עמד הנתבע בהתחייבותו ונותר חייב לו (נכון למועד הגשת התביעה) סך של 4 תשלומים חודשיים (4100 ש"ח לחודש) בגין פיצויי פיטורין בסך כולל של 16,400 ש"ח

(ס' 26 לכה"ת).

בכה"ת מפרט התובע טרוניות נוספות שלו בגין הפרת הנתבע את ההסכם ותנאי עבודתו עת עבד בחברות שבבעלות הנתבע:

"כתוצאה מכך ניזוק התובע גם מעצם העובדה שלא קיבל מהנתבע את פיצויי הפיטורין להם היה זכאי לאחר תקופת עבודתו ארוכת השנים בעסק המשפחתי, וגם זכותו הבסיסית לקבלת דמי אבטלה נשללה ממנו. יתרה מכך, משך תקופת עבודתו של התובע בעסק המשפחתי, דיווח הנתבע לשירות התעסוקה ולרשויות המיסים השונות על השכר הנמוך יותר מזה אשר התובע קיבל בפועל"(ס' 29-30 לכה"ת).

3.         כתב הגנה לתביעה לא הוגש עת התקיים קדם המשפט הראשון.

4.         בישיבת קדה"מ הראשונה שהתקיימה ביום 25.4.06 העליתי מיוזמתי את סוגיית הסמכות העניינית והוריתי לתובע לסכם בשאלה האם אין עניינה של תובענה זו חוסה תחת סמכותו של בית הדין לעבודה. תשובת התובע הוגשה ביום 16.5.06. תשובת הנתבע לא הגיעה אף בחלוף הזמן שהוקצב להגשתה.

5.         עיקר טענתו של התובע היא כי התובענה מסורה לסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניני משפחה מאחר והיא עונה על הגדרת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה תשנ"ה-1995 המקנה לביהמ"ש לעניני משפחה סמכות ייחודית להידרש לתובענה שעניינה "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".

6.         איני חולק על כך שהצדדים לסכסוך אכן עונים על הגדרת "בן משפחה" כאמור בחוק וכן כי עילת הסכסוך היא "סכסוך בתוך המשפחה" וכפי שמונח זה הוגדר  ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד (4) 337 - הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה.

מנגד, עוסקת התובענה שבפניי ביחסי התובע והנתבע שנוצרו במהלך ובמסגרת העבודה. ההסכם האמור שאכיפתו מתבקשת הוא הסכם שבא לעולם כתוצאה מסיום יחסי העבודה בין הצדדים (כך לטענת התובע). ההסכם מסדיר את הפיצויים להם זכאי התובע "בגין הפסקת העבודה" (ס' 2 להסכם) ולתשלום פיצויים אלו עותר התובע בכתב התביעה. לכל אורך כתב התביעה ( כך לדוגמא: ס' 15,16) מתייחס התובע לתשלומים אלו כ "פיצויי פיטורין" או כתחליף להם. אין בעצם העובדה (עליה הצביע התובע בס' 17-19 לתשובתו)  כי בהסכם הוסדרו גם מחלוקות נוספות של הצדדים בתחום המשפחתי בכדי לשנות את טיבו, מהותו ונפקותו של ההסכם - הסכם שנועד להסדיר את סיום יחסי העבודה בין הצדדים ויחסים אלו הם שהביאוהו לעולם (ר' סעיף 24 לחוק ביה"ד לעבודה, תשכ"ט - 1969).

7.         מצב זה מציב בפנינו בעיה של "ברירת פורום" כלשון ביהמ"ש העליון ב-בע"מ 9948/04  פלוני נ' פלונית ואח' (טרם פורסם). הפתרון נמצא בסעיף 25(א) לחוק הקובע כי סמכויות ביה"ד לעבודה לא נגרעו בחקיקת חוק ביהמ"ש לעניני משפחה וסמכותו על פי חוק ביה"ד לעבודה נשמרת, סמכות הנתונה לו גם אם בין הצדדים מתקיימים יחסי משפחה.

הגם שתנאי סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה התקיימו בענייננו אין ללמוד מכך כי ביהמ"ש קנה סמכות לדון בתובענה. גדרי סמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה  תחומים בראש ובראשונה בסעיף 25 לחוק הנושא כותרת "שמירת סמכויות". בסעיף 25(א) קבע המחוקק מפורשות כי "חוק זה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה". צא ולמד - ככל שעניינה של התובענה הוא בגדר סמכותה של ערכאת בית הדין לעבודה אין העובדה כי התובענה יכולה להיכנס אף בין גדרי סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה עפ"י סעיף 1 לחוק (על כל סעיפי המשנה בו) בכדי להועיל לתובע להכניס את התובענה בין כתלי מוסד זה.

8.         עמד על כך ביהמ"ש העליון לאחרונה בפרשת פלוני נ' פלונית הנ"ל, אשר עסק בקשרי עבודה בין בני זוג. ביהמ"ש מבהיר - סמכותו של ביה"ד לעבודה לדון בתובענה שעילתה ביחסי עובד ומעביד היא סמכות יחודית בעוד שסמכותו של ביהמ"ש לעניני משפחה לדון בתובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה הינה סמכות ענינית הכפופה - על פי חוק בית המשפט לעניני משפחה - לסמכותו של בית הדין. בענינינו, כמו גם בפרשת פלוני נ' פלונית הנ"ל - מתקיימים התנאים לסמכות ביה"ד לעבודה מכאן והתנאים לסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה מכאן. עם זאת, במצב זה של "ברירת פורום" כאמור, גוברת הוראת סעיף 25(א) לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה.

9.         אני מורה על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה במחוז תל-אביב.

10.       אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ד באלול, תשס"ו (17 בספטמבר 2006) במעמד הצדדים.