אין להרחיב את עיקרון הייצוג היחסי בתאגידים העירוניים

1.         עירית קרית-אונו מינתה, על פי סמכותה, את חברי מועצת המנהלים (או הגוף המנהל) של מספר תאגידים עירוניים הפועלים בשמה ובמקומה בתחומים שונים. מנויים אלה נעשו בבחירתם על דעת רוב חברי הקואליציה וכנגד דעת המעוט של חברי האופוזיציה המכהנים במועצת העיריה. המינוי  אושר ע"י הממונה על מחוז תל-אביב במשרד הפנים (להלן - משרד הפנים), כנדרש וכמתחייב על פי פק' העיריות (נוסח חדש).

            חברי האופוזיציה במועצת העירייה, או רובם, לא השלימו עם "רוע הגזירה", בסוברם כי המנויים שנעשו פגעו בזכותם להיות מיוצגים בדירקטוריונים באופן יחסי הזהה לייצוגם במועצת העירייה. לטענתם במנוי הדירקטורים למועצות המנהלים של מספר תאגידים עירוניים, ובמיוחד במנויים בתאגיד בריכת השחיה, המנהל ומפעיל את בריכת השחיה העירונית, בתאגיד המתנ"ס העירוני ובתאגיד החברה הכלכלית לפתוח קרית אונו, במינויים אלה, קופחה זכותם לייצוג יחסי ההולם את כוחם וייצוגם במועצת העירייה בניגוד לדין.

            בעתירה שבפני עותרים, איפוא, חברי האופוזיציה במועצת העירייה (להלן - העותרים) להצהרה שתכיר בזכותם לייצוג יחסי במועצות המנהלים בתאגידים הנ"ל, ותורה למשיבים למנות דירקטורים בהתאם ועל פי הדין.

עתירה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט לאחר שפניותיהם למשיבים, או בקשותיהם למי מהם, לתיקון המעוות, לא נענו.

2.         מועצת עירית קרית אונו מונה 17 חברי מועצה. עשרה מהם חברי הקואליציה ושבעת הנותרים מכהנים באופוזיציה. חברי האופוזיציה נכחו בישיבה, אשר במהלכה נבחרו החברים בגופים המנהלים, לפחות בחלקה הראשון.

            הדירקטוריונים של התאגידים העירוניים מורכבים מנציגי העירייה וממונים על מועצת העירייה, כקבוע בס' 249א לפקו' העיריות [נוסח חדש]. חלק מהם מכהנים אף כחברים במועצת העירייה וחלקם עובדי העירייה ונציגי ציבור. דירקטוריונים אלה מנהלים את התאגידים העירוניים, המבצעים תפקידים המוטלים על העיריות מכח החוק, במקומן ומטעמן, בתחומי פעילות שונים.

            בשל חשיבות פעילותם ומרכזיותם בפעילות המשקית של הרשויות המקומיות, מצא המחוקק להסדיר בחיקוק את אופן הקמתם של התאגידים העירוניים ואת הרכב הנהלותיהם, באופן שכל הזרמים והכוחות הפוליטיים המיוצגים בעיריה, קרי במועצתה, ייוצגו, במידת האפשר, גם במועצות המנהליים שלהם.

3.         ס' 249 א' (3) לפק' העיריות (נוסח חדש) קובע:

            "נציגי העיריה (בגוף המנהל העירוני) שהינם חברי המועצה ייבחרו כך שיישמרו, ככל האפשר, יחסי הכוחות של הסיעות במועצה".

            הוראת דין זו היא ברורה. לפיה נציגי העירייה בגופים המנהלים של התאגידים, אם כי לא כולם, אלא רק הנציגים המכהנים אף כחברי המועצה, ייבחרו באופן שיחסי הכוחות בין הסיעות במועצת העיריה יישמרו במידת האפשר.

הלשון בה נקט המחוקק בהוראת דין זו, מצביעה על דרישתו לייצוג יחסי בין הסיעות השונות בגוף המנהל של התאגיד העירוני, אם כי לא בדיוק מתמטי, לרבות דרישה לייצוג ראוי לחברי סיעות האופוזיציה במועצת העיריה.

(ראה בג"ץ 3250/94 אורן - מועצת עיריית פתח תקוה, פד"י מט (5) 17).

            לגבי אופן הייצוג של שאר "נציגי העירייה" במועצת המנהלים (בגוף המנהל, כלשון החוק), שאינם חברי מועצת העיריה, אשר אף אותם בוחרת מועצת העירייה על פי ס' 249 א', אין דרישה מיוחדת בדין למעט ההוראה בס' 249 א'3א, לגבי מתן ייצוג הולם לשני המינים. לאמור: נציגי העיריה אותם בוחרת, או ממנה, מועצת העיריה, יכול שיהיו חברי מועצה (שאז הבחירה תהיה כאמור בס' 249 א' (3)), ויכול שיהיו עובדי העירייה, או נציגים אחרים מקרב הציבור הרחב. לגבי האחרונים אין דרישה בחוק לייצוג יחסי. ולא בכדי: זהותם הפוליטית של נציגי העירייה בגוף המנהל, אשר אינם חברי המועצה, אינה ידועה, לפחות לא באופן פורמלי וגלוי. לפיכך לא ניתן לדרוש, והמחוקק לא דרש זאת, ייצוג יחסי מפלגתי בגוף המנהל, שישקף יחסי כוחות פוליטיים או סיעתיים, ככל שמדובר ב"נציגי העיריה", שאינם חברי מועצתה, קרי עובדי עירייה או נציגי ציבור אחרים.

4.         אף אם מנוי נציגי הציבור, שאינם חברי מועצה, נעשה ע"י חברי הרוב הקואליציוני במועצה "על מנת להגדיל את כוחה של הקואליציה בתאגידים העירוניים ביחס לאופוזיציה במסווה תמים של מינוי נציגי צבור (כפי שמתקיים בעניינינו)...", כפי שטוענים העותרים בסיכומיהם, טענה שלא הוכחה כלל מבחינה עובדתית, אף אם כך הוא, ברור כי לא ניתן ליישם את עקרון הייצוג היחסי לגבי "נציגי העיריה" בגוף המנהל, שאינם חברי מועצת העירייה. שלא כחברי המועצה, אשר זיקתם, או זהותם, הפוליטית או הסיעתית גלויה לעין כל, אין זיקתם, או זהותם המפלגתית, של נציגי העירייה האחרים במועצת המנהלים, ידועה או גלויה, באופן פורמלי לפחות.

            המחוקק נמנע מדרישה או הטלת חובה, לייצוג יחסי ראוי או הולם במועצות המנהלים של התאגידים העירוניים (לבד מהדרישה ליצוג הולם של שני המינים), אם בשל רצונו להמנע מנבירה בדעותיהם או עמדותיהם הפוליטיות של המועמדים לתפקיד או התחקות אחרי השקפת עולמם ואם בשל רצונו להתמקד בעיקר, לאמור, בכשירותם, מיומנותם והתאמתם של המועמדים מקרב הצבור הרחב ועובדי העיריה, לכהן בגוף המנהל של תאגידים עירוניים, תהא השקפת עולמם, או זהותם המפלגתית, אשר תהיה.

            "עקרון הייצוג היחסי הוא עקרון מרכזי וחשוב בקביעת הרכבים של גופים מוניציפליים הפועלים מטעם רשות מקומית".

            כך קבע בית המשפט העליון בפרשת מור שמגר - המועצה המקומית רמת השרון (פד"י נ"ד (3) 456). עקרון זה בא לידי ביטוי סטטורי גם באשר למינוי דירקטורים בתאגידים עירוניים כאמור בס' 249 א' (3) הנ"ל. כך ובין השאר על מנת למנוע, ככל האפשר, קפוחם של נציגי סיעות האופוזיציה במועצת העירייה, תוך פגיעה בעקרון הייצוג היחסי הנוהג והמקובל, כאמור, בגופי השלטון המקומי למיניהם (ראה גם בג"ץ 828/90 הליכוד - עיריית חיפה פד"י מ"ה (1) 506).

            בכך יושם והוחל לדעתי, עקרון הייצוג היחסי בתאגידים העירוניים. אין מקום להרחיבו ולהחילו, אף על מינוי או בחירת חברי דירקטוריון אחרים בתאגידים העירוניים, שאינם חברי מועצת העיריה. אם לא תגרוס כך, תימצא "מטביע" ללא צורך תוית של השתייכות, או זהות מפלגתית, לנציגי העירייה שמונו, או אמורים להתמנות, מבין עובדיה או מקרב הצבור, על פי כשוריהם ועל יסוד נסיונם והתאמתם לתפקיד. בכך תסוכל כוונת המחוקק למנות לגופי הניהול של התאגידים העירוניים אנשים מקצועיים ומיומנים בתחומי פעילות שונים, תהא זיקתם המפלגתית או השקפתם הפוליטית אשר תהיה.

            יש לדאוג לייצוג יחסי הולם וראוי בגופי הניהול של התאגידים העירוניים, באופן הקבוע בחוק ועל פי הפסיקה הנ"ל, אך לא מעבר לכך. החלת עקרון זה אף על נציגי העירייה במועצת המנהלים, שאינם חברי מועצת העיריה, על דרך של מתן פרשנות מרחיבה להוראת ס' 249א(3), אשר אינה עולה כלל מלשון הכתוב, תביא, לדעתי, ל"פוליטיזציה" מוגזמת שלא לצורך ואף מזיקה, למערכות הניהול וההפעלה של השלטון המקומי, ובמיוחד של הגופים המנהלים את התאגידים העירוניים. פוליטיזציה כזו, אך תזיק ותפגע בתפקודם המקצועי היעיל והפונקציונלי, לטובת תושבי העיר, או הרשות המקומית, כנדרש מהם על פי החוק.