החלת הדין האמריקאי על חוזה עבודה חרף קיומה של תניה המחילה דין ישראלי

1.   התובע עתר במסגרת התיק שבפנינו לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה.

2.   הנתבעת 1 הינה חברה ישראלית, שמניותיה נסחרות בבורסה האמריקאית והרשומה בישראל.

3.   הנתבעת 2 הינה חברה אמריקאית, הרשומה בארצות הברית מאז שנת 1997, אשר מניותיה מוחזקות על ידי הנתבעת 1.

4.   התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 החל מיום 6.4.97 כמתכנת במשכורת חודשית של 9,000 ש"ח ברוטו, על פי הסכם עבודה אישי (נספח א' לכתב התביעה - להלן: " הסכם העבודה עם נתבעת 1").

5.         ביום 4.1.98 נחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 הסכם לפיו ייצא התובע לחופשה ללא תשלום מהנתבעת (להלן:" הסכם החל"ת"), ובו נאמר:

"1.       אתה תצא לחופשה ללא תשלום (להלן "חל"ת") החל מיום 9.2.98 למשך 24 חודשים. החופשה תאורך/תקוצר ככל וכפי שיוסכם על כך בינינו בהמשך.

2.         במהלך תקופת החל"ת "יוקפאו" יחסי העבודה בינינו באופן שלא תהיה זכאי לקבלת תשלומים כלשהם מהחברה, ו/או הפרשות לטובתך במסגרת קרנות ו/או קופות כלשהן.

...

4.         עם שובך מהחל"ת, נשמח לקלוט אותך לתפקיד פנוי בחברה בכפוף לסכום בינינו סמוך למועד שובך."

6.    ביום 5.1.98 חתם התובע על הסכם עבודה עם הנתבעת 2, לפיו יעבור לעבוד אצלה בארה"ב, החל מיום 9.2.98 (נספח ז' לתצהיר הנתבעות, להלן: " הסכם העבודה עם נתבעת 2").

7.         ביום 30.6.99  נשלחה לתובע הודעה לפיה חוזה ההעסקה שלו אצל הנתבעת 2יסתיים ביום 31.8.99. במכתב זה נאמר: " הינך מתבקש להודיענו, בכתב, לגבי תוכניותיך באשר לחזרתך לעבודה בקריסטל פתרונות מערכתיים" (נספח ד' לתצהיר מר הרכבי).

8.    לאחר הודעה זו הוארכה תקופת ההעסקה של התובע אצל הנתבעת 2 מספר פעמים (ר' נספחים ו', ז', ו-ח' לתצהיר התובע) ונמשכה עד ליום 8.1.00, בהתאם להודעה מיום 28.12.98 (נספח ח' לתצהיר מר הרכבי).

9.    ביום 12.1.00 נשלח לתובע מכתב ובו נאמר " מאחר ועד לתאריך סיום העסקתך לא התקבלה במשרדנו כל הודעה ממך באשר לנכונותך לחזור לעבודה בקריסטל ישראל, אנו רואים בכך הודעת התפטרות" (נספח ה' לתצהיר מר הרכבי).

10. מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית וכן תצהיריהם של מר אברהם מלכה ומר יורם נחמני, אשר נמחקו בהסכמה בהחלטת בית הדין מיום 1.5.03. מטעם הנתבעות הוגשו תצהיריהם של מר אליעזר הרכבי, סמנכ"ל תפעול בנתבעת 1 ושל הגב' איריס יהל, סמנכ"ל הכספים של נתבעת 1 ודירקטורית בנתבעת 2 .

11. לטענת התובע, הנתבעת 2 הינה חברה חסרת תוכן משפטי או כלכלי ממשי משל עצמה, הנמצאת בשליטתה המלאה של הנתבעת 1, המנוהלת על ידי מנהלי הנתבעת 1, אשר הם שנתנו לו וליתר העובדים את הוראותיהם, ואשר כתובתה הרשומה היא אצל עו"ד מקומי. להערכתו של התובע, הנתבעת 2 נרשמה בארצות הברית משיקולי מס ותחרות בלבד.

       לטענתו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים לפי משכורתו האחרונה בארצות הברית, עבור שנות עבודתו אצל מי מהנתבעות, משקיימת רציפות בעבודתו אצל שתיהן ומשלא היתה הפרדה בין עסקיהן של שתי הנתבעות, שכן הנתבעת 2 נוהלה על ידי מנהלי הנתבעת 1 ופקידיה והינה חסרת תוכן ממשי.

       כמו כן זכאי התובע, לטענתו, לתמורת הודעה מוקדמת בשיעור של חודש משכורת לפי משכורתו האחרונה בארצות הברית ולדמי הבראה בגין כל תקופת עבודתו.

       משכורתו בארצות הברית עמדה, לטענתו, על סך של 8,147$ (7,731$ לחודש בתוספת מענק שנתי של 5,000$ שאינו מותנה בדבר) שהם 34,625 ש"ח לפי שער הדולר ביום הגשת התביעה.

12. לטענת הנתבעות, הנתבעת 1 והנתבעת 2 הינן שתי חברות נפרדות אשר העסיקו כל אחת בנפרד את התובע.