רשות לא יכולה לעתור לדרוש מידע מרשות אחרת מכח חוק חופש המידע

א.         מהות העתירה              

זו בקשה שהוגשה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998 (להלן: "חוק חופש המידע") בה מתבקש בית המשפט להורות למשיבה ליתן לעותרת מסמכים הנוגעים לפרויקט נמל התעופה הבינלאומי של ישראל הידוע בשם נתב"ג 2000, ובמיוחד לנפח תנועת המטוסים בנמל החדש לעומת נפחו בנמל הישן.

בעקבות הפרוייקט של נתב"ג 2000 הוגשו תביעות נזיקין רבות כנגד המשיבה לועדת הערר המחוזיות במחוז המרכז לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965.

בין הטענות נטענה הטענה כי כתוצאה מהפרויקט ירד ערך דירות ובתים בישובים הסמוכים לו, וענין נפח תנועת המטוסים יש לו חשיבות ומשמעות לתביעות אלה.

ועדת הערר המחוזית דחתה בקשה לגילוי מסמכים, והפנתה את העותרת להגיש בקשה לרשות בבקשה לפי חוק חופש המידע.

מכאן העתירה.

ב.               הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות והטיעונים עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:

-           האם יש לעיריה מעמד בתביעה לחופש מידע?

-           האם מטרת העתירה זה לעקוף פרוצדורה של גילוי מסמכים ומה הדין?

-           האם הטיפול בבקשה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, ויש קושי מעשי לאתר את המסמכים?

-           האם מדובר בדיונים פנימיים שחסויים לפי חוק חופש המידע?

-           היש חסיון אחר למשיבה?

עפ"י החלטת ביהמ"ש, נדונה בתחילה טענת הסף של היעדר מעמד לעותרת.

ג.          האם יש לעיריה מעמד בתביעה לפי חוק חופש המידע?

הצדדים חלוקים בדעותיהם בנושא.

1.         טענות העיריה:

העיריה נסמכת על פרשנות הדין, כדלקמן:

סעיף 1 לחוק חופש המידע קובע כי: