גרושה אינה זכאית לפנסיית שארים

השופט י' כהן:

א. רקע

1.       ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ( כב' השופט מר א' גלובינסקי) מתאריך 2.11.05 בתיק תמ"ש 34022/00.

2.       הערעור שלפנינו, עניינו בשאלה, האם לאור הסכם גירושין, שנכרת בין בעל ואישה, זכאית האישה הגרושה לקבל, לאחר פטירת הבעל, תשלום מתוך פנסיית השאירים שמשלמת קרן הפנסיה לאלמנת המנוח, היא המערערת בערעור שלפנינו (להלן - "המערערת"), אותה נשא הבעל לאישה לאחר גירושיו מהמשיבה.

ב. העובדות הצריכות לענין

3.       המנוח פלוני ז"ל  (להלן - " המנוח") נשא את המשיבה מס' 1 (להלן - " המשיבה") לאשה בשנת 1964, ולשניים נולדו שלושה ילדים, ועתה הם בגירים. בחייו עבד המנוח בחברת "..............." וצבר זכויות פנסיה בקרן פנסיה המנוהלת על ידי המשיבה מס' 2 (להלן - " קרן מקפת"). בשנת 2000 גבה הר בין המנוח והמשיבה, וחייהם המשותפים נקלעו לסכסוך, והשניים החליטו להתגרש.

4.       בתאריך 14.5.01 נעשה הסכם בין המנוח והמשיבה להסדרת "מכלול עניניהם", ולהלן ייקרא הסכם זה - " הסכם הגירושין".

          בהסכם הגירושין התנו בני הזוג ביניהם התניות שונות בנוגע לסידור הגט, מזונות המשיבה כגרושתו של המנוח, חלוקת הרכוש, תשלום חובות, תשלום שכר לימוד לבן, ועוד. אין ספק כי בניסוח הסכם הגירושין הושקעה מחשבה רבה, והוא מפורט ומקיף, ולפי בקשת הצדדים אישר בית המשפט קמא, כי הסכם הגירושין הוא "הסכם ממון" לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973, וכן נתן בית המשפט קמא להסכם הגירושין תוקף של פסק דין, לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995.

          תודגש העובדה, כי בהסכם הגירושין הסדירו בני הזוג את זכותה של המשיבה לקבל חלק מתשלומי הפנסיה שהמנוח עתיד היה לקבל מקרן מקפת, וכן הסדירו את זכות המנוח לקבל תשלומים מתוך תשלומי הפנסיה שהמשיבה הייתה עתידה הייתה לקבל מקרן הפנסיה שנצברה מעבודתה שלה. כיוון שעניין זה הוא לב הסכסוך העומד לדיון לפנינו, אתייחס לסעיפי ההסכם הגירושין הנוגעים לעניין ביתר פירוט בהמשך הדברים.

5.       בתאריך 8.11.02 נשא המנוח את המערערת לאישה, אך חייהם המשותפים לא האריכו ימים, שכן בשל מחלה קשה שפקדה את המנוח, נאסף המנוח אל אבותיו בתאריך 29.8.03.

          משנודע למשיבה, שהמנוח חלה במחלה קשה (וכלשונה בכתב התביעה שהגישה - "עד כי קיים חשש ממשי לגורלו") פנתה לקרן מקפת וביקשה לדעת האם תוכל לגבות המזונות, שהמנוח התחייב לשלם לה בהסכם הגירושין, מתוך סכומי הפנסיה שקרן מקפת תשלם לאחר מותו. משהשיבה קרן מקפת למשיבה בשלילה, הגישה המשיבה בתאריך 21.11.02 (כשבועיים לאחר נישואי המנוח) תביעה לבית המשפט קמא, בה עתרה לכך שיבוטלו הסעיפים 13 (סיפא) ו- 22(ד) להסכם הגירושין שנכרת בינה ובין המנוח "ו/או ליתן כל החלטה ו/או צו אשר יביאו לתיקון סעיפי ההסכם כך שישקפו את רצונם וכוונתם של הצדדים בכל הנוגע לזכויותיה של התובעת". לחילופין עתרה המשיבה, שבית המשפט קמא ימנה אקטואר אשר ישום את שווי זכויות הפנסיה של המנוח, ולאחר שומת האקטואר, יורה למנוח לשלם לה מחצית מהסכום. כתב התביעה תוקן (בתאריך 9.12.02), ולאחר מכן תוקן בשנית (בתאריך 18.2.03) ואז צורפו לו קרן מקפת והמערערת. כמחצית השנה לאחר מכן, ובעוד ההליכים תלויים ועומדים, המנוח נפטר. מכל מקום, בכל הנוסחים של כתב התביעה אשר הוגשו לבית המשפט קמא, לא היה כל שינוי בעתירת המשיבה לביטול סעיפים 13 ו- 22(ד) להסכם הגירושין ובעתירתה למינוי אקטואר.

ג. הוראות הסכם הגירושין בנוגע לתשלום הפנסיה.

6.       בסעיפים 5 עד 12 להסכם הגירושין נקבעו הוראות שונות בנוגע לסכום מזונות שהמנוח ישלם למשיבה כגרושתו, ובסעיף 13 להסכם הגירושין נקבע כדלקמן:

"מובהר בזאת כי כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו לאישה גם לאחר ביצוע הגט בין הצדדים כמזונות הגרושה.

  למען הסר ספק יודגש כי על אף האמור לעיל, האישה לא תהא זכאית למזונותיה מעזבון הבעל, אולם תוכל לגבות המגיע לה מתוך הפנסיה החודשית של הבעל גם לאחר מותו."

          לא ברור מה משמעות הדיבור "הפנסיה החודשית של הבעל גם לאחר מותו", שהרי במותו של אדם עוברת מן העולם זכאותו לקבל פנסיה, ובמקרים מסוימים, כגון המקרה שלפנינו, פטירתו של עמית בקרן פנסיה מצמיחה זכות לשאריו של העמית שנפטר לקבל פנסיה, אך זו היא "פנסית שאירים", והיא אינה "פנסיה חודשית של הבעל".

7.       בסעיף 22(א) להסכם הגירושין נקבע, כי החל מהמועד הראשון בו ישולמו למנוח תשלומי פנסיה חודשיים, "ישלם הבעל לאישה למזונותיה, לכל ימי חייה, כמזונות גרושתו, סך חודשי השווה ל- 50% (חמישים אחוז) מסכום הפנסיה נטו, לחשבונה בבנק .... או לכל חשבון אחר עליו תודיע האישה". נקבע, כי הצדדים יודיעו על חיוב זה "לגורמים המתאימים" וכן נקבע, כי "הוראה זו לא תגרע מזכותה של האישה לגבות מן הבעל את החלק המגיע לה, במקרה שהגורמים המתאימים לא יסכימו לחלק את הפנסיה". בסעיף 22(ד) להסכם הגירושין נקבע:

"למען הסר ספק, מובהר בזה כי עזבון הבעל לא ישלם כספים כלשהם למזונות האישה, וכל אשר תוכל האישה לקבל לאחר אריכות ימיו של הבעל הוא מהפנסיה ולא מרכושו האחר של הבעל או מכספו. עם פטירתו של הבעל יוכל הבעל להוריש רכושו במלואו לכל אדם אחר מבלי צורך לשלם מזונות גרושתו מכל כספים ו/או רכוש ו/או זכויות אחרים השייכים לו, למעט מכספי הפנסיה."

          יודגש, כי בהסכם הגירושין נקבעו הוראות זהות ביחס לזכותו של המנוח לקבל תשלומים מתוך תשלומי הפנסיה שהמשיבה עתידה הייתה לקבל, וההדדיות בעניין זה הייתה שלמה ומלאה.