הבקשה

1.      לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבות להימנע מלהמשיך בקיום הליכי מכרז בין משרדי מס' 1189 לאיוש תפקיד יועץ משפטי אגף בכיר (תפעול מוסדות תורניים) במשיב 2 (להלן: המכרז או משרה); להימנע מכינוס ועדת הבוחנים ולהתלות כל הליך לאיוש המשרה, עד למתן החלטה בתביעת המבקשת בדבר זכאותה להשתתף בהליכי המכרז.

רקע עובדתי

2.      המבקשת, הינה משפטנית המועסקת מיום 19.3.00 בחוזה מיוחד להעסקת עובד, בסוג העסקה של חוזה משימה חולפת (חודשי), בדירוג המשפטנים (נספח א לתגובת המשיבות) (להלן: החוזה), במחלקה המשפטית של משרד החינוך התרבות והספורט (המשיבה 2). תוקף החוזה הוארך מעת לעת. המשיבה 1, נציבות שירות המדינה, חתמה על חוזי העבודה של המבקשת החל משנת 2004.

3.      החל משנת עבודתה השלישית, חתמה המבקשת על כתבי הסכמה להארכת החוזה והמשך העסקתה במסגרתו, גם בשנה הרביעית והחמישית לעבודתה אצל המשיבה 2. ביום 26.12.04 נחתם הארכת תוקף החוזה המיוחד עד ליום 31.12.05 ולאחר מכן, נחתם הארכת תוקף החוזה המיוחד עד ליום 31.8.06.

4.      ביום 6.1.02 פרסמה המשיבה 2 מכרז פנימי למשרה בה הועסקה המבקשת בחוזה, שמספרו 12/2002. פרסום מכרז זה לא העלה מועמדים. המשיבה 2 החליטה שלא לפרסם מכרז פומבי על המשרה והמבקשת המשיכה להיות מועסקת במשרתה, במסגרת החוזה, וזאת גם לאחר שחלפו חמש שנים מיום שהחלה העסקתה במשיבה 2.

5.      ביום 17.11.05, פרסמה המשיבה 1 את המכרז נשוא בקשה זו. המבקשת ביקשה להתמודד במכרז הפנימי על התפקיד, אך התברר לה שאינה זכאית להתמודד במכרז, מאחר ולא עברה בעבר מכרז פומבי ולכן אינה עומדת בתנאי הזכאות. מכאן הבקשה שלפנינו.

ההליך

6.      ביום 18.1.06 הוגשה הבקשה למתן צו מניעה זמני ולמתן סעדים זמנים וקבועים וניתן סעד ארעי לפיו לא תכונס ועדת המכרזים למכרז עד למתן החלטה בבקשה זו.

7.      ביום 24.1.06, הודיעה הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות) על התייצבותה בהליך.

8.      בדיון שהתקיים ביום 26.2.06, קיבלו הצדדים את המלצת בית הדין, לפיה ניתן לוותר על חקירות ולעבור לשלב הסיכומים. כמו כן, נקבע, כי הואיל ועלתה אפשרות לחייב המשיבות בעריכת מכרז פומבי חלף מכרז פנימי, יש לאפשר למועמדים למכרז הפנימי להגיש התייחסותם לעניין.

9.      לאור התנגדותם של מרבית המועמדים לעריכת מכרז פומבי חלף מכרז פנימי, הודיעה אף ההסתדרות על התנגדותה לאפשרות זאת.

דיון והכרעה

10.  עניינה של בקשה זו, בזכאותה של המבקשת, כעובדת מדינה שנקלטה לעבודה שלא בדרך של מכרז, להתמודד במכרז פנימי.

תחילה יוזכר, כי עסקינן בסעד זמני שמטיבו מוגבל וכל האמור לעיל ולהלן הינו לכאורה בלבד, ולצורך הסעד הזמני.

11. כידוע בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני עליו לבחון שני עניינים. הראשון הוא סיכוי העתירה להתקבל והשני הוא עניין "מאזן הנוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך (ע"א 2501/05 ששון נ' כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (ניתן ביום 18.4.2005, לא פורסם)) ואולם, אבן הבוחן העיקרית בסופו של יום היא בשיקולי "מאזן הנוחות". יפים לעניין זה דבריו של השופט חשין: "אכן, עיקרה של בקשה למתן צו ביניים רואה אני במה שקרוי 'מאזן הנוחות' - יהא כינויו של אותו מאזן אשר יהא: שימור הססטוס קוו אנטה, שינויו של הססטוס קוו, נזקים בלתי הפיכים וכיוצ"ב - מאזן נוחות להבדילו מסיכויי העתירה לגופה שאני רואה בהן יסוד מישני בבקשה" (בשג"צ 2598/95 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (לא פורסם)) (ר' בר"מ 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים ואח' (ניתן ביום 6.4.06)).

12.  לעניין מאזן הנוחות, אחד השיקולים העומדים לנגד בית הדין בדונו בבקשה למתן סעד זמני, הוא השאלה להיכן תהא הכף נוטה בשקילת אי הנוחות שתגרם למבקש הסעד אם לא יינתן הצו, מול אי הנוחות שתגרם לצד השני אם יינתן הצו. היינו, במסגרת מאזן הנוחות, יש לשקול את הנזק שייגרם למבקשת אם לא תיגש למכרז מול הנזק שייגרם למשיבות אם נמצא שהמבקשת זכאית להשתתף במכרז.

13.  ייאמר כבר עתה, כי לאחר שקראנו את הבקשה והתגובה, סיכומי הצדדים ותשובת ההסתדרות, וכן את התייחסותם של יתר המועמדים לאפשרות הפיכת המכרז לפומבי, הגענו לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל ויש לאפשר למבקשת להתמודד במכרז.

המסגרת הנורמטיבית

14.  היחסים בין הצדדים מוסדרים באמצעות החקיקה, התקשי"ר וההסכם הקיבוצי למשפטנים מיום 16.2.79 (נספח א' 11-1 לבקשה) (להלן: ההסכם הקיבוצי).

15.  לדידנו לית מאן דפליג, כי דרך המלך בקבלת עובדים לשירות הציבורי היא המכרז הפומבי, כפי שנקבע בסעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 (להלן: חוק שירות המדינה), וכי את החריג לכלל, הקבוע בסעיף 21 לחוק שירות המדינה, יש לפרש בצמצום.

בפסיקה נקבע לא אחת, כי: "מוסד המכרז הוא אחד הסממנים הבולטים של עקרונות השוויון והדמוקרטיה במקום העבודה. מטרתו של המכרז היא לאפשר לכלל העובדים העונים על דרישותיו להתמודד בתנאים שווים, במסגרת הוגנת ומתוך שוויון הזדמנויות, על איוש המשרה הפנויה. זאת במגמה להבטיח שהמועמד המתאים ביותר ייבחר"  (ר' עס"ק 24/98 הסתדרות העובדים החדשה-האיגוד הארצי לקציני הים נ' צים חברת השייט הישראלית בע"מ, פד"ע לו 97, 119-118). עוד נפסק באשר לעקרון שביסוד עריכת מכרז פומבי: "עקרון עריכת המכרז הפומבי לשם קבלת עובדים לשירות המדינה, בא כדי להבטיח לציבור שהטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא הקרובים ביותר" (ר' דב"ע מד/20-4 חלמיש בע"מ נ' מועצת פועלי תל-אביב יפו ואח', פד"ע ט"ו 320, 327).