פיצויים עונשיים בתביעת נזיקין

שתי תובענות, שהדיון בהן אוחד בהסכמה )פרוטוקול ישיבת יום 25.3.03(, שעניינן אירוע
אלים מיום 2.5.00, במהלכו היה התובע בת"א 3707/01, אברהם מדני )להלן: "מדני" או
"התובע"( קרוב לקפד את חייו. בת"א 3707/01, עתר מדני לחיוב הנתבעים באותו הליך, שהם
אב ובנו, בתשלום פיצויים בסך של 2,500,000 ש"ח בגין אותו אירוע תקיפה. לשיטת מדני,
הגיע הוא ביום האירוע, בסמוך לשעה 20.00, למתחם בו מצוי בית אמו וכן מצויות חנויות
המופעלות על-ידי הנתבעים. הנתבעים ארבו לתובע, הלה חשש לחייו, על רקע אירוע קודם
מאותו יום וסכסוך מתמשך עם הנתבעים, לפיכך יצא מן המכונית ואחז ארגז במטרה להגן על
עצמו, אלא שהוא לא היה מסוגל להתמודד עם הנתבעים והללו דקרו אותו בסכינים, במה
שכונה על-ידו "תנועת שחיטה" )וכפי שיבואר בהמשך, אני מסכים עמו לחלוטין(, הוא הובהל
במצב אנוש לבית החולים שם טופל עד שיצא מכלל סכנה. כתוצאה מהתקיפה, נותר מדני נכה
בצורה קשה והוא סבור כי יש לחייב את הנתבעים בתשלום פיצויים בגין נזקיו.. הפיצויים
מורכבים מנזקים בפועל, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל ופיצויים עונשיים. הוא ציין,
כי הנתבע מס' 1 )להלן: "רביד"( הועמד לדין פלילי בגין תקיפתו, נטל על עצמו את
האחריות לדקירה תוך שחרור הנתבע מס' 2 )להלן: "ג'קי"( מאחריות, הורשע במסגרת הסדר
טיעון ודינו נגזר לעונשים כאלה ואחרים.

הנתבעים התגוננו כנגד התובענה. הם טענו כי מדני הוא זה שהחל באירוע האלים, הוא תקף