אחריותו בנזיקין של שמאי מקרקעין כלפי צד ג' שהסתמך על חוות דעתו

א. רקע

1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ )להלן: הבנק( הגיש תביעה כספית בעילה נזיקית נגד אחיקם
ביתן שהינו שמאי מקרקעין מוסמך )להלן: ביתן(.

הבנק תבע מביתן סך 2,630,020 ח"ש בגין נזקים שארעו לבנק בהסתמכו על חוות דעת שערך
ביתן לגבי נכס ששימש כבטוחה ללקוחות של הבנק ראובן ובנימין לנץ וחברה בשליטתם
)להלן: לנץ(. נטען שאלו קיבלו אשראי מהבנק לאחר רישום שיעבוד שני על הנכס. משלא עלה
בידי הבנק לגבות את הכספים שהיו חייבים לו לנץ-לקוחותיו, בסכומים שעלו על 12 מליון
ח"ש, הגיש תביעה נגד ביתן בעילת רשלנות, היצג כוזב, הטעיה וכיוצ"ב.

לפי הנטען בתביעה, פנתה חברת אלומינה - תעשיות אלומיניום בע"מ, שמנהליה ובעלי
מניותיה היו לנץ, בחודש דצמבר 1990, לסניף המפרץ של הבנק וביקשה ממנו מימון להקמת
מפעל אלומיניום. הם הציגו בפני הבנק את התוכנית להקמת המפעל, הציוד שיופעל והמוצרים
שייוצרו וכן את הקרקע המהווה את החלקות 7 ,6 ,5 בגוש 11549 במפרץ חיפה בשטח של

כ-5365 מ"ר )להלן: הנכס(. הנכס היה משועבד בדרגה ראשונה לבנק לפיתוח ומשכנתאות בע"מ