ערעור על חומרת העונש בגין עבירת סיוע לרצח ולחבלה בכוונה מחמירה, והסעה שלא-כדין

השופטת ד' דורנר:

1. ביום 17.7.02, ערב תשעה באב, המערער - נהג מונית, אזרח ישראל המתגורר ביפו, הסיע
שני מחבלים-מתאבדים תושבי ג'נין, אשר נשאו עימם תיקי-צד, מאום-אל-פחם לרחוב
נווה-שאנן בתל-אביב. דקות ספורות לאחר שהורידם מהמונית, פוצצו השניים את חומר הנפץ
שנשאו בתיקיהם וכתוצאה מן הפיצוץ נהרגו חמישה אנשים ו-38 אחרים נפצעו.

המערער הודה, בגדר הסדר-טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום המתוקן - סיוע לרצח
ולחבלה בכוונה מחמירה, והסעה שלא-כדין. הוא הורשע על-יסוד הודאתו בעבירות אלה
ונגזרו עליו 17 שנות מאסר, מתוכן 15 שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי, בצירוף
פסילה לנהיגה למשך 15 שנה מיום מתן גזר-הדין. כן חולט חלקו של המערער במונית שהוערך
ב-10,000 ש"ח. בגזר-דינו הטעים בית-המשפט המחוזי כי למערער היו דרכי מילוט וסיכול
שיכול היה לנצלן, לו רצה בכך, ועל-כן, התנהגותו מהווה סיוע בעל משקל רב.