תובענה למזונות של אלמן מעזבון אשתו המנוחה

1. א. תובענה למזונות של אלמן מעזבון אשתו המנוחה, הגב' ע'.פ' ז"ל )להלן:
"המנוחה"(.

ב. הנתבעות הינן הזוכות של עזבון המנוחה על פי צוואה שקוימה ביום 19.3.01.

המסגרת הנורמטיבית

2. מזונות מן העזבון הינם חוב של העזבון. אין הם חלק מהעזבון. זכותו של הזכאי
למזונות מהעזבון נבחנת על פי הוראות חוק הירושה תשכ"ה- 1965, הוראות אזרחיות
טריטוריאליות החלות על כל תושבי המדינה. זכות זו לא נשלטת על ידי הדין האישי ואין
היא זהה לזכות המזונות מחיים. על פי הוראות אלה תוכר זכותו של האלמן, בן הזוג של
המנוחה, אם יוכח בפנינו , כי הוא זקוק למזונות. לשון סעיף 56 לחוק הירושה. נטל
השכנוע מוטל על כתפיו. ללמדך הוראת סעיף 56 לחוק הירושה קובעת מבחן של "נזקקות".
השאלה היא אם יש לפרש מבחן זה בפרשנות מצמצמת או בפרשנות מרחיבה.