דנג"צ
בית המשפט העליון
|
7260-02
14/08/2003
|
בפני השופט:
א' מצא
|
| - נגד - |
התובע:
עיריית רמלה
עו"ד י' רסלר
|
הנתבע:
1. עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
2. האגודה לזכויות האזרח בישראל
3. עיריית תל-אביב-יפו
4. עיריית לוד
5. עיריית נצרת עילית
6. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד ע' בנא ומ' דלאל
עו"ד פ' אורנשטיין
עו"ד א' אייש
עו"ד ט' חיון
עו"ד י' אתגר
עו"ד א' מנדל
|
|
פסק דין
החלטה
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, אשר קיבל ברוב דעות את עתירת
המשיבים 2-1, והורה לעיריית רמלה )העותרת דנא( וכן לעיריות תל-אביב-יפו, לוד ונצרת
עילית )המשיבות 5-3(, להתקין בתחומיהן - בצד השילוט בעברית - גם שילוט בערבית בכל
הרחובות, לרבות ברחובותיהן הצדדיים של השכונות היהודיות. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה
העתירה לעיוני.
2. שופטי הרוב - הנשיא והשופטת דורנר - הסכימו על התוצאה, אך הגיעו אליה בדרכים
שונות. הנשיא ביסס את הכרעתו על איזון בין התכליות השונות העומדות ביסוד סמכותן של
העיריות להציב שילוט עירוני; ובהן, מחד, הזכות לשוויון, חופש הלשון וייחודה של השפה
הערבית לעומת שפות מיעוט אחרות; ומאידך, מעמדה המועדף של השפה העברית וחשיבותן של
האחידות והלכידות הלאומית. הנשיא בחר שלא לבסס את הכרעתו על סימן 82 לדבר המלך
במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922, שכותרתו "שפות רשמיות", והותיר בצריך עיון את
השאלה אם השילוט העירוני נכנס לגדר המונח "מודעות רשמיות" כמשמעו בסימן זה. לעומתו,
השופטת דורנר התבססה בראש ובראשונה על סימן 82 ועל מעמדה של השפה הערבית כשפה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת