סמכותה של וועדת הערר לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית

בפנינו ערעור על החלטת השופטת בית נר מיום 29.8.02 בע"א 104/02 לפיה בוטלה החלטת
הרשם זיאד מיום 17.1.02 בבש"א 2573/01, אשר נתן למערער רשות להתגונן.

המשיבה הגישה כנגד המערער, בת"א 4383/01 בבית משפט השלום בקריות, תביעה כספית בסדר
דין מקוצר, על סך 1,917,219.2 ש"ח לתשלום ארנונה או הפרשי ארנונה משנת 1994 ואילך,
בגין שני דירים לגידול חזירים שבבעלות המערער והמצויים בתחום שיפוטה של המשיבה
כרשות מקומית.

בהחלטתו של הרשם זיאד בבש"א 2573/01 מיום 17.1.02, קבע הרשם כי יש ליתן למערער רשות
להתגונן בתביעה הכספית שהוגשה כנגדו על כל סכום התביעה.

בהחלטתו מיין הרשם את טענות ההגנה לארבעה ענינים: התיישנות של חלק מסכום התביעה;
טענה להסכם שנעשה בין המערער לבין המשיבה בשנת 1993 לעניין השטחים שבהם מדובר; טענת
אי חוקיות בדרך המדידה של השטחים; טענה לאי חוקיות של חיוב משרדים, מחסנים וכו'.