משאל

תגובות

כתיבת תגובה:

כותרת

תוכן

---

18. במצב המתואר בכתבה - בהחלט!

    הנסיבות המתוארות בפסק הדין מעידות באופן חד משמעי כי בית המשפט צדק במאה אחוז. מדובר בתרומת זרע שעדיין לא התבצעה, ולבן אדם יש זכות להתחרט. נקודה..! תארו לכם מצב של זוג (שבמהלך הנישואין הקפיאו זרע - לצורכי הפרייה וכדו', ולאחר שהתגרשו הגרושה תדרוש לעשות שימוש בזרע של הגרוש שלה - היעלה על הדעת?! בנדון דידן המצב הוא יותר פשוט - מדובר בתורם אנונימי, שהחליט שאינו רוצה שילדיו הגנטים יסתובבו בעולם ... זכות לגיטימית הגוברת על כל הזכויות שהציגה האשה.

19. חרטה מתרומת זרע שנמכרה

    מותר האדם מן הבהמה. למצער, בגמירת הדעת שלו. לאחר שהושלם ההליך הרגשי, הרציונלי והמעשי באמצעות הרכישה לא יכול התורם לחזור בו והיה עליו לשקול ולחשוב קודם. החלטתו הניעה מהלכים אחרים בעלי משקל של יציבות חברתית, שלמות רגשית והערכות כלכלית.

20. האם לאפשר לתורם זרע לחזור בו מתרומתו?

    אני רואה את התורם "כאילו גרם להריון", היות שכך אין אפשרות לבטל את "ההריון" חד צדדי. כפי שאת ההריון בדרך הרגילה לא ניתן לבטל באופן חד צדדי. "תרם" = "הריון"

21. יש לאפשר חזרה מהסכמה בתנאי שטרם הושתלה באם.

    עם כל הכאב לאם שכרוך בביטול הסכמת הגבר למתן תרומת הזרע, היה שזכותו הבלעדית לחזור בו וכל עוד לא נעשה שימוש בפועל בתרומת הזרע. אין בכך פגיעה כל שהיא באם והפגיעה תהייה בלתי מידתי בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אם לא תתאפשר לוט חזרתו מהסכמה, שכן במאזן בין קיום ההסכמה הראשונית ואי קבלת ביטולה תהווה פגיעה בלתי מידתית בעקרונות חוק היסוד כבוד האדם וחירותו.

22. חזרה מהסכמה לתרומת זרע

    לטעמי לתורם צריכה להיות שליטה על כמות הילדים שיוולדו מזרעו, שכן הסיכוי כי אחד מילדיו הביולוגיים יפגש בעתיד עם אחיו או אחותו, גודל עם מספר הילדים שיוולדו מזרעו מבלי שילדיו יודעים את זהותו. ידוע כי תרומת זרע אינה כתרומת איברים. ואפשר להשוותו דווקא לזכויות יוצרים. כשם שיוצר דבר אומנות ו/או תוכנה למחשב ו/או ספר, שומר בעל המקור על זכויותיו, כך רשאי תורם זרע לשלוט בכמות הצאצאים שרוצה שיצאו מחלציו. ידוע גם כי לרוב מדובר בתורמים שתורמים זרע מתוך מצוקה כלכלית, לרוב בגיל צעיר כגון סטודנטים, ולא מעוניינים כי זרעם יופץ ללא ביקורת ממנו והסכמתו. לכן, ראוי שהמחוקק יתן דעתו גם בעניין זה שלא יהיה מצב של גילוי עריות. הכותב הוא בעל תואר שני במשפטים.

23. גם את נושא גניבת הזרע יש להסדיר בחוק

    הפיכת גברים לאבות בעל כורחם הוא עוול בל יתואר. הטענה שרק האישה יכולה להחליט אם לבצע הפלה מבלי לשתף את השותף ליחסי המין נופלת, כאשר מנגד ברה עמותת אפרת וטוענת שאסור להרשות לנשים לבצע הפלה. בארגוני הנשים טוענים שהפלה היא החלטה של האישה ורק שלה. מסתבר שהגיע הזמן לראות בהחלטת ההפלה, החלטה זוגית.

24. מכר לא תרומה

    כל מילה מדברי השופט עמית - פנינה .מלבד הסיפא : "איני מעוניין בכך שיוולד לי ילד ללא שאוכל לתת לו אהבה, וללא שאני אוהב את אימו". את זה היה צריך המוכר לשקול בטרם המכר. השימוש בשפט הציבורי ,בהיעדר חקיקה ,הוא אקראי .האם הרכב אחר היה מחליט אחרת? ראשית למוכר יש כבר ילד (ושמא ילדים)שאינו יכול לאהוב את אימם.שנית דמו אינו סמוק מדמה. אנחנו במאה ה-21 ההתפתחות המדהימה בטכנולוגיה הרפואית מאפשרת "יצירת " ילדים ללא צורך בזרע. השימוש במונח "אל חזור" מפחיד.

25. תרומת זרע

    חלק מהתורמים מקבלים תשלום, מרגע זה פקעה זכותו על הזרע.

26. תלוי במקרה, אך בכל אופן - חוק המכר לא חל

    ובנסיבות מסויימות - אף ישלם פיצוי

27. האדם הינו השליט על גופו וכל הקשור בו

    אכן כן, אדם יכול לחזור בו ממתן תרומת זרע גם אם התרומה נמסרה, מאחר וקיימים כאן דינים השונים מעסקה רגילה. ברי לכל שאדם התורם זרע כמו גם, אישה התורמת ביצית הינם ההורה הפוטנציאלי להיווצרות העובר והתוצאה שבתרומה על אף שהתרומה הינה חסויה, על אף כך, יעידו מספר המקרים בהם התפתח העובר לתוצאה אנושית (אדם) שדרש לדעת מי האב/האם ולכך, קיימות השלכות מרחיקות לכת ולכן, אין כאן המקרה של מה בכך ולכן, יש לאפשר לכל אדם לחזור מתרומתו/"מתנתו".

1. 1
2. 2
3. ›
4. »