עורך דין ומשרדי עורכי דין אגודות שיתופיות
- 1
עורך דין אגודות שיתופיות - פסקדין
אגודה שיתופית הינה סוג של התאגדות חבר בני אדם, המתנהלת על ידי חבריה באופן דמוקרטי של שלטון הרוב, שהינם למעשה בעלי האגודה ונכסיה. המסגרת הנורמטיבית של האגודות השיתופיות מוסדרת בפקודת האגודות השיתופיות המגדירה את מטרתה טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה. מניין החברים המינמאלי להקמת אגודה שיתופית הינו לפחות שבעה בני-אדם. צורת ההתאגדות מסוג אגודה שיתופית אופיינית לקיבוצים מושבים, ישובים קהילתיים רבים וכיו"ב.
עורך דין אגודות שיתופיות
כשאומרים "אגודות שיתופיות" למעשה מתכוונים ליישובים שונים כמו קיבוצים, מושבים וכן לקואופרטיבים וארגונים נוספים.
הלכה למעשה מדובר בקבוצה מאוגדת שחבריה חברו יחדיו במטרה לעזור זה לזה ולנהל חיים יצרניים ו בין היתר, לשפר את תנאי החיים ולטפח את החסכון. אגודות שיתופיות מתנהלות באורח דמוקרטי, כאשר לכל חבר באגודה השיתופית הזכות להביע את דעתו במסגרת אסיפות שנערכות מדי תקופה.
על פקודת האגודות השיתופיות שמעתם?
אסדרת האגודה השיתופית בחוק מצויה בפקודת האגודות השיתופיות שקובעת כי אגודה שיתופית תימנה לפחות שבעה אנשים. כמו כן, לפי החוק, הנכסים של האגודה הם בבעלות משותפת של חברי האגודה.
על פניו, האגודה השיתופית יוצרת רושם של ארגון הרמוני ואידיאלי אולם בפועל נתקלים חברי אגודות שיתופיות, ובכלל זה חברי הקיבוצים והמושבים, בבעיות לא מעטות הקשורות בניהול קרקעותיהם, העבודה מחוץ לאגודה ובמסגרתה, הבנייה במקום ומכירת משאבים כמו מפעלים, מוצרים וכיוצא באלה.
רבים הם פסקי הדין שעסקו בבעיות הכרוכות בהתאגדות השיתופית וכך גם עורכי הדין העוסקים בתחום. וחשוב לציין, עורך דין אגודות שיתופיות צריך להיות בקיא גם במשמעות ופרשנות פקודת האגודות השיתופיות אך לא רק. בנוסף, על עורכי הדין העוסקים בתחום לדעת לקרוא את החוזים שבין חברי האגודה לבין האגודה, להבין את המטריה הכלכלית שבה היא מתנהלת וממש "לשחות" בתחום ניהול הקרקעות מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י, לשעבר מינהל מקרקעי ישראל).
האם יכולים לכפות על החבר לעזוב?
גם סוגיית החברות וההצטרפות או העזיבה של אגודה שיתופית היא עניין סבוך שרק הבקיאים בו יכולים לדעת איך להסתדר עמו. כך, למשל, מעניין לדעת למה זכאים חברי האגודה השיתופית במקרה שהיא מוכרת מפעל במיליונים (כפי שקרה עם מפעל טבעול שמכר קיבוץ לוחמי הגטאות או מפעל מטרנה שהיה שייך למעברות).
עניין מעניין נוסף הוא סוגיית העזיבה: האם האגודה השיתופית רשאית להורות לחברים לעזוב? באילו תנאים? האם היא יכולה לכפות את העזיבה על חברים מסוימים ומהי הפרוצדורה לעשות זאת? על שאלות אלה יוכל לענות רק עורך דין אגודות שיתופיות, שמבין את כל המשמעויות המשפטיות והכלכליות של העימות מול האגודה.
