צו מתן רשיונות-יבוא, 1939

צו מתן רשיונות-יבוא, 1939 1
(עפ"י סעיף 3 לפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939)
1. השם
צו זה ייקרא צו מתן רשיונות-יבוא, 1939.
2. (תיקון: 1940)
בכפוף להוראות צו זה, אסור לייבא כל סחורה לישראל.
3. (תיקון: 1942, תשי"ט)
(1) שום דבר האמור בהוראות דלעיל אין לראותו כאילו הוא בא לאסור -
(א) את יבואה של כל סחורה עפ"י רשיון שניתן ע"י מנהל המכס והבלו, או כל רשות מוסמכת, ובלבד שימלאו אחר כל התנאים המצורפים לאותו רשיון; או
(ב) את יבואה של כל סחורה אשר, כפי שהוכח כדי הנחת דעתו של מנהל המכס והבלו, נשלחה לישראל לפני שצו זה קיבל תוקף.
(2) התנאים שמנהל המכס והבלו או רשות מוסמכת רשאים להתנות לפי סעיף קטן (1) יכול שיהיו בנוגע לענינים אלה, כולם או מקצתם:
(א) כמויות הטובין, איכותם ומועד ייבואם;
(ב) תקופת תקפו של הרשיון;
(ג) מימון היבוא וביטוחו;
(ד) הבטחת הגעת הטובין המיובאים למקום יעודם במועד שייקבע;
(ה) מוצא הטובין המיובאים, מועד ייצורם או מקום ייצורם;
(ו) שימוש בטובין המיובאים לאחר ייבואם;
(ז) דרכי הובלתם ואופן הבאתם של הטובין מחוץ-לארץ לישראל;
(ח) כל ענין אחר שלא פורט בסעיף-קטן זה, ובלבד שייראה למנהל המכס והבלו או לרשות מוסמכת כי התנאת אותו תנאי דרושה או מועילה להשגת מטרתה של הפקודה.
4. (תיקון: תשי"ד) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: