תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל"ב-1972

תקנות שירותי הכבאות (ציוד כיבוי בבתי מגורים), תשל"ב-1972 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959, ולאחר התייעצות עם שר החקלאות, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקון: תשנ"א)
בתקנות אלה -
"אלמנט עמיד אש" - כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל-1970;
"בית מגורים" - בית המשמש למגורי אדם, בן ארבע קומות לפחות או בית כאמור הנתון לסיכון אש, אף אם אינו בן ארבע קומות;
"מבנה הנתון לסיכון אש" - אחד מאלה:
(1) בית מגורים שקירותיו, תקרותיו או חלק מהם בנוי מעץ, ממוצרי עץ או מאלמנטים אחרים שאינם אלמנטים עמידי אש;
(2) בית מגורים המצוי בתוך יער או חורשה או שנמצא במרחק שאינו עולה על 25 מטרים מיער או מחורשה;
"ציוד כיבוי" - ציוד, חמרים ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות לרבות אמצעים לגילוי דליקות ולאזעקה מפניהן, הכל כמפורט בתוספת;
"קומה" - כל קומת מפלס בבית מגורים, למעט קומה מפולשת;
"רשות הכבאות" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ואשר בית המגורים נמצא בתחומה.
2. ציוד חובה (תיקון: תשנ"א)
(א) בכל בית מגורים חייבים המחזיק או הבעל לרכוש או להשיג ציוד כיבוי ולהתקינו לפי הוראות רשות הכבאות.
(ב) ציוד כיבוי המותקן כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בהתאם לתקן הישראלי ובאין תקן כזה - בהתאם לדרישות מפקח כבאות ראשי שמונה לפי סעיף 22 לחוק.
3. הוספת ציוד כיבוי
(א) רשות הכבאות רשאית, לפי שיקול דעתה, וחייבת לפי הוראת המפקח, להורות בכתב למחזיק או לבעל, של בית מגורים, להוסיף ציוד כיבוי על האמור בתוספת.
(ב) המפקח, בהתייעצות עם המועצה למניעת שריפות, רשאי להורות לרשות כבאות לדרוש להוסיף ציוד כיבוי על האמור בתוספת.
4. החזקת ציוד כיבוי
ציוד כיבוי המותקן לפי תקנות 2 ו-3, יוחזק על ידי המחזיק או הבעל במצב תקין בכל עת, לפי הוראות רשות כבאות. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: