תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש"ן-1990

תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש"ן-1990 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 8 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. ענינים שיידונו בדיין אחד (תיקון: תשנ"ב)
בענינים דלהלן ידון בית דין רבני אזורי בדיין אחד:
(1) ענינים שלא על ריב -
(א) קבלת הצהרת אבהות מפי האיש והאשה; הצדדים יחתמו על הבקשה במעמד הדיין או יאשרו את דבר חתימתם בפניו;
(ב) בקשה משותפת לאישור הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;
(ג) בקשה לאישור צוואה מחיים, שניתן לאשרה לפי דין-תורה;
(ד) בקשה לאישור חלוקת עזבון בהסכמה, שניתן לאשרה לפי דין-תורה;
(ה) הזמנת בעלי דין ועדים וכפיית התייצבות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט"ז-1956;
(ו) הטלת מאסר לפי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט"ז-1956, ולפי סעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965, בענינים שבית הדין דן בהם בדיין אחד;
(ז) עיכוב ביצוע פסק דין שניתן בדיין אחד.
(2) צווים לעיקול נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ -
(א) מקרים בהם הוכח, להנחת דעתו של הדיין, כי קיים צורך דחוף לדון בענין;
(ב) ביטול צו לעיקול נכסים או צו לעיכוב יציאה מהארץ בתנאים שהוסכם עליהם בין הצדדים;
(ג) ביטול צו לעיקול נכסים, שניתן על ידי אותו דיין בשבתו כדיין אחד.
(3) ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שיידון בדיין אחד -
(א) ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שידון בדיין אחד ובית הדין אישר שהענין ראוי, לפי דין תורה, להיות נדון בדיין אחד.
(4) ענייני סדר ומינהל -
(א) קביעת מועדים לדיון ודחייתם; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: