תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד-מגן אישי), התשנ"ז-1997

תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד-מגן אישי), התשנ"ז-1997 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 47, 160, 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970 (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"ממונה על העבודה" - לרבות "מנהל עבודה" כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 (להלן - תקנות הבניה), ו"מנהל מחצבה" כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (מחצבות אבן), התשכ"ה-1965;
"מעביד" - לרבות "תופש מפעל" כמשמעותו בפקודה, "מבצע בניה" כמשמעותו בתקנות הבניה, וכן "המחזיק במקום העבודה" כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (להלן - חוק הפיקוח);
"מפקח עבודה ראשי", "מפקח עבודה אזורי" ו"מפקח עבודה" - כמשמעותם בחוק הפיקוח;
"ציוד מגן אישי" או "ציוד" - ציוד שנועד לשימושו האישי של אדם בעבודה, בדרך של לבישה, הרכבה, חבישה או נשיאה ושתוכנן במיוחד להגנתו מפני סיכון העלול לפגוע בבטיחותו או בבריאותו, כמפורט בתוספת, לרבות אבזריו, ולמעט -
(1) ציוד חירום והצלה;
(2) ציוד ניטור, התראה או איתות המזהיר מפני סיכון או מטרד;
"תקן ישראלי" - כמשמעותו בחוק התקנים, התשי"ג-1953.
2. מניעת סיכונים
מקום עבודה שלא ניתן למנוע בו סיכונים בטיחותיים על ידי בניה או התקנה, חייב מעביד, לשם מניעת סיכוני בטיחות לעובד, לספק לו ציוד מגן אישי כמפורט בתקנות אלה.
3. חובות המעביד
(א) מעביד יספק ציוד מגן אישי כמפורט בטור ג' בתוספת הדרוש לפי הענין, לשימוש העובד בעבודות ובתהליכים המפורטים בטור ב' בתוספת, לשם הגנת איברים כמפורט בטור א' לצדם, ויפקח על השימוש כאמור.
(ב) מעביד שאינו מספק את הציוד בעצמו, כאמור בתקנת משנה (א), ינחה את הממונה על העבודה כיצד לקיים את ההוראות כאמור ויפקח על ביצוען.
(ג) מעביד יתקן או יחליף ציוד מגן אישי שנתגלה בו פגם או נזק.
4. ציוד מגן אישי נוסף
ראה מפקח עבודה אזורי שהשימוש בציוד מגן אישי חיוני בתהליך או בעבודה שאינם מפורטים בתוספת, רשאי הוא לדרוש ממעביד לספק ציוד מגן אישי למניעת הסיכונים שהציוד בא למנוע.
5. תחולת ההוראות התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: