פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט-1969

פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט-1969 1
פרק א': העמדת עבריין במבחן
1. סמכות בית המשפט ליתן צו מבחן (תיקון: תשס"ד2)
הואשם אדם בעבירה וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות הענין, ובכללן אפיו של האדם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה, ראוי, לפי דעתו, להעמיד את העבריין במבחן, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
(1) להרשיעו ולהורות כל אחד מאלה:
(א) להעמידו במבחן;
(ב) להעמידו במבחן, ולהטיל עליו אחד או יותר מהמפורטים בפסקאות (1) עד (5), בהתאם להוראות פרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), לפי הענין:
(1) מאסר בפועל שהנידון ישא בעבודות שירות;
(2) מאסר על תנאי;
(3) קנס;
(4) שירות לתועלת הציבור;
(5) התחייבות להימנע מעבירה.
(2) ליתן צו מבחן בלי להרשיעו אם אין על הנאשם עונש מאסר על תנאי שבית המשפט רשאי לצוות על ביצועו עקב הרשעתו בעבירה שהואשם עליה.
2. תסקיר בכתב לפני מתן צו מבחן (תיקון: תשס"ד2)
לא יתן בית-משפט צו מבחן אלא לאחר קבלת תסקיר בכתב מקצין מבחן שנתמנה לפי פקודה זו.
3. הסבר לנבחן לפני מתן צו מבחן (תיקון: תשס"ד2)
לפני מתן צו מבחן יסביר בית המשפט לעבריין בלשון פשוטה את משמעות הצו ויזהירו שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת יהיה צפוי לעונש, או להרשעה ועונש, על העבירה שבגללה ניתן הצו (בחוק זה - העבירה המקורית), ולא יתן בית המשפט צו מבחן אלא אם הביע העבריין את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.
4. תקופת המבחן (תיקון: תשל"א)
(א) תקופת תקפו של צו מבחן תפורש בו, והיא לא תפחת מששה חדשים מיום מתן הצו ולא תעלה על שלוש שנים מאותו יום.
(ב) הנבחן יידרש בצו המבחן לעמוד, בתקופה שפורשה בו, בפיקוחו של קצין מבחן שנתמנה או נקבע למחוז או לאזור שבו יגור הנבחן לאחר מתן הצו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: