חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950
חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950 1
1. פירושים
בחוק זה -
"נכס" כולל מקרקעים ומטלטלים, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
"קרקע עירונית" פירושו - מקרקעים הנמצאים בתחומי שטח תכנון עיר, להוציא שטח תכנון גלילי;
"קרקע עוברת לציבור" פירושו - מקרקעים שאינם קרקע עירונית, וכן קרקע עירונית שהממשלה הכריזה עליה, לצורך חוק זה, כעל מקרקעים מיועדים לשיכון עולים, לשיכון עממי או למטרות פיתוח.
2. רשות פיתוח
(א) הממשלה רשאית, בצו שיפורסם ברשומות, למנות חבר בני אדם להיות רשות לפיתוח הארץ (בחוק זה - "רשות הפיתוח").
(ב) רשות הפיתוח תהווה גוף מאוגד, והיא תהא רשאית להתקשר בחוזים, להחזיק ולרכוש רכוש, ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר.
(ג) חדלה רשות הפיתוח מכהן, סמכויותיה, זכויותיה וחובותיה עוברים מאליהם לשר האוצר; נתמנה חבר בני אדם אחר להיות רשות הפיתוח, הסמכויות, הזכויות והחובות האמורים עוברים מאליהם אליו וכן מרשות פיתוח לרשות פיתוח.
3. סמכויות (תיקון: תש"ך, תשס"ט2) בתוקף עד יום 31.12.2009
בכפוף לחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, מוסמכת רשות הפיתוח:
(1) לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;
(2) לבנות, להקים, לסלול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות-ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות-תעופה, בתי-חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;
(3) לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהשכירם;
(4) למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;
(5) ללוות ולהלוות כספים, לקבל אשראי ולערוב לחובותיהם ולחוזיהם של אנשים אחרים;
(6) לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שוטפיות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;
(7) לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;
(8) להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
1. פירושים
בחוק זה -
"נכס" כולל מקרקעים ומטלטלים, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
"קרקע עירונית" פירושו - מקרקעים הנמצאים בתחומי שטח תכנון עיר, להוציא שטח תכנון גלילי;
"קרקע עוברת לציבור" פירושו - מקרקעים שאינם קרקע עירונית, וכן קרקע עירונית שהממשלה הכריזה עליה, לצורך חוק זה, כעל מקרקעים מיועדים לשיכון עולים, לשיכון עממי או למטרות פיתוח.
2. רשות פיתוח
(א) הממשלה רשאית, בצו שיפורסם ברשומות, למנות חבר בני אדם להיות רשות לפיתוח הארץ (בחוק זה - "רשות הפיתוח").
(ב) רשות הפיתוח תהווה גוף מאוגד, והיא תהא רשאית להתקשר בחוזים, להחזיק ולרכוש רכוש, ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר.
(ג) חדלה רשות הפיתוח מכהן, סמכויותיה, זכויותיה וחובותיה עוברים מאליהם לשר האוצר; נתמנה חבר בני אדם אחר להיות רשות הפיתוח, הסמכויות, הזכויות והחובות האמורים עוברים מאליהם אליו וכן מרשות פיתוח לרשות פיתוח.
3. סמכויות (תיקון: תש"ך, תשס"ט2) בתוקף עד יום 31.12.2009
בכפוף לחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ולחוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, מוסמכת רשות הפיתוח:
(1) לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;
(2) לבנות, להקים, לסלול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות-ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות-תעופה, בתי-חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;
(3) לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהשכירם;
(4) למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;
(5) ללוות ולהלוות כספים, לקבל אשראי ולערוב לחובותיהם ולחוזיהם של אנשים אחרים;
(6) לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שוטפיות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;
(7) לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;
(8) להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>