חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 1
1. פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה
(א) אדם שעבר עבירה אחת מאלה -
(1) בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי העם היהודי;
(2) בתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע כלפי האנושות;
(3) בתקופת מלחמת-העולם השניה, בארץ עויינת, עשה מעשה שהוא בגדר פשע-מלחמה, דינו - מיתה.
(ב) בסעיף זה -
"פשע כלפי העם היהודי" פירושו - אחד המעשים המפורטים להלן שנעשה בכוונה להשמיד את העם היהודי, השמדה גמורה או חלקית; ואלה המעשים:
(1) הריגת יהודים;
(2) גרימת נזק חמור ליהודים בגוף או בנפש;
(3) העמדת יהודים בתנאי-חיים שיש בהם כדי להביא להשמדתם הגופנית;
(4) קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקרב יהודים;
(5) העברת ילדים יהודים לקיבוץ לאומי או דתי אחר בדרך כפייה;
(6) השמדה או חילול של נכסים או ערכים דתיים או תרבותיים של יהודים;
(7) הסתה לשנאת יהודים;
"פשע כלפי האנושות" פירושו - אחד המעשים האלה:
רציחה, השמדה, שעבוד, הרעבה וגירוש של אוכלוסיה אזרחית, וכל מעשה לא-אנושי אחר שנעשה באוכלוסיה אזרחית; וכן רדיפה מטעמים לאומיים, גזעיים, דתיים, או פוליטיים;
"פשע-מלחמה" פירושו אחד המעשים האלה:
רציחת בני אוכלוסיה אזרחית של ארץ כבושה או בתוך ארץ כבושה, נגישתם וגירושם לשם עבודת-כפייה או לשם כל מטרה אחרת; רציחתם וגירושם של שבויי-מלחמה או של בני-אדם הנמצאים בלב-ים; המתת בני-ערובה; שוד רכוש ציבורי או פרטי; הריסה שרירותית של כרכים, ערים או כפרים; והחרבה שאינה מוצדקת על ידי הכרח צבאי.
2. פשעים כלפי בני אדם נרדפים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: