חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 1
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ו)
בחוק זה -
"הוועדה המייעצת" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 22א;
"הממונה" - הממונה שנתמנה לפי סעיף 19;
"הרשות" - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי סעיף 19א;
"חוק זה" - לרבות התקנות לפיו;
"מכר" - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
"מספר זהות" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"נכס" - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ואיגרות חוב ממשלתיות;
"עוסק" - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
"עסקה" - מכירת נכס או מתן שירות;
"פרסומת" - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
"צרכן" - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
"שם", לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
"השר" - שר התעשיה, המסחר והתיירות.
פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה
2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"ג, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו-5)
(א) לא יעשה עוסק דבר במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
פרק א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תש"ס, תשס"ד, תשס"ו)
בחוק זה -
"הוועדה המייעצת" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 22א;
"הממונה" - הממונה שנתמנה לפי סעיף 19;
"הרשות" - הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהוקמה לפי סעיף 19א;
"חוק זה" - לרבות התקנות לפיו;
"מכר" - לרבות השכרה, מקח-אגב-שכירות, הצגה למכירה, הצעה למכירה, וחליפין;
"מספר זהות" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"נכס" - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ואיגרות חוב ממשלתיות;
"עוסק" - מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן;
"עסקה" - מכירת נכס או מתן שירות;
"פרסומת" - לרבות פרסום שמומן או שנתמך בידי גורם מסחרי הקשור לנושא הפרסום, או שהמפרסם קיבל בעדו, מראש או בדיעבד, תשלום או כל טובת הנאה אחרת, או התחייבות לקבלם מאת גורם מסחרי כאמור;
"צרכן" - מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי;
"שם", לענין יחיד - השם הפרטי ושם המשפחה, ולענין תאגיד - השם הרשום של התאגיד של התאגיד במרשם המתנהל בהתאם לדין שעל פיו הוקם ומענו;
"השר" - שר התעשיה, המסחר והתיירות.
פרק ב': הטעיה וניצול מצוקה
2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"ג, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו-5)
(א) לא יעשה עוסק דבר במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה - העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה: התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>