חוק הגנת הצומח, תשט"ז-1956

חוק הגנת הצומח, תשט"ז-1956 1
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ב)
בחוק זה -
"צמח" - לרבות פריו וכל חלק של צמח;
"מוצר צמח" - חומר מעובד ובלתי-מעובד שמוצאו, כולו או מקצתו מן הצמח, למעט -
(1) נוזלים ושמנים;
(2) מוצרי-מזון שעברו תהליך של עיקור, פיסטור, תסיסה או מליחה;
(3) מוצרי-מזון שעברו תהליך תעשייתי אחר שיש בו, לדעת שר החקלאות כפי שיקבע בצו, כדי להשמיד נגעים;
"נגע" - גוף חי או צומח, לרבות חידק ונגיף, שטבעם לעורר מחלות בצמחים או לגרום להם נזק בכל דרך אחרת;
"אמצעי-לווי" - כל כלי-קיבול או חומר-אריזה לצמחים או למוצרי-צמחים, וכן מבנה, כלי-רכב, מכשיר, אדמה, זבל, חומר כימי או חומר אחר שנועדו לשמש או ששימשו לגידול צמחים, לאיסופם, לקטיפתם, להחסנתם, להובלתם או לטיפול אחר בהם;
"בעל" - לגבי מקרקעים, צמחים, מוצרי-צמחים ואמצעי-לווי - לרבות אדם שהם ברשותו או בהחזקתו.
"חומר כימי" - לרבות מיקרואורגניזמים.

2. סמכות להתקין תקנות להגנת הצומח (תיקון: תש"ל)
שר החקלאות רשאי, במידה שראה צורך בכך כדי למנוע נגעים והתפשטותם, להתקין תקנות הבאות -
(1) לאסור, להגביל או להסדיר את טלטולם של צמחים, של מוצרי-צמחים, של נגעים ושל אמצעי-לווי;
(2) לאסור, להגביל או להסדיר את יבואם ואת יצואם של צמחים, של מוצרי-צמחים, של נגעים ושל אמצעי-לווי, ובכלל זה מתן תעודות בדבר בריאותם ומוצאם של צמחים ומוצרי-צמחים המיועדים ליצוא;
(3) לאסור, להגביל או להסדיר את ייצורם של צמחים לריבוי ואת מכירתם;
(4) להסדיר את מכירתם והפצתם של חמרים כימיים שנועדו לביעור נגעים, אריזתם ויבואם, לרבות קביעת תקנים לחמרים אלה לענין מכירה והפצה.
2א. חמרים לויסות הצמיחה (תיקון: תש"ל) התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: