בית המשפט השיב בשלילה. נקבע כי אף שהזכויות לא הועברו בטאבו הוכח כי הדירה ניתנה בתום לב ובתקופה שבה החייבת הייתה במצב טוב. השופטת התרשמה כי האחים אנשים ישרים שפשוט לא הקפידו על העניינים המשפטיים.
האב ניצל את החולשה של האם לאחר לידה קשה ולקח את התינוק מידיה. מזה כחודשיים שוהה הפעוט אצל הורי האב כשהאם זוכה לאפס תמיכה מהמערכת. בית המשפט הורה על החזרתו המיידית לידיה ומתח ביקורת חריפה על ההתנהלות.
החייבת אמנם יצרה חוב לבנק בעודה מוגבלת באמצעים אך למרות זאת הרשם החליט שלא לדחות את בקשתה. את האיזון הוא ביצע כשקבע כי הצו לא יחול על החוב ויינתן בכפוף להפקדת 15,000 שקל ל-34 הנושים האחרים.
המוסד החליט לשלם לעובדת דמי לידה לפי שכר מינימום משום שלטעמו הגישה תלושי שכר פיקטיביים. בית הדין לעבודה מתח ביקורת על ההנחה הבעייתית שעמדה מאחורי ההחלטה.
משבר הקורונה הוא לא תירוץ להפחתת דמי המזונות, וזו הזדמנות נהדרת להרחבת זמני השהות עם הורה שנמצא בחל"ת והתפנה לו יותר זמן לילדיו
החברות עושות מאמצים לסגור תביעות על אספקת בטון פגום בפשרה תוך פיצוי נאה לתובעים, בתנאי אחד: שישמרו על סודיות. התוצאה היא שהציבור לא מודע לתופעה הנרחבת של בנייה שלא עומדת בתקן
מנהל מיסוי מקרקעין שלל קיומה של נאמנות המזכה בפטור משום שהחברה שקיבלה לבסוף את הזכויות בקרקע לא הייתה פעילה במועד שהן נרכשו עבורה. אלא שוועדת הערר הבהירה כי מצב שכזה לא שולל בהכרח יחסי נאמנ
האישה התחייבה להעביר לבעלה את זכויותיה בדירה שנרכשה זמן קצר לפני הפרידה והוא נשא ברוב התשלומים עבורה. שנים לאחר מכן היא טענה שלא הייתה כשירה נפשית כשחתמה על ההסכם. בית הדין הרבני התקומם.
את הדירה קיבל הבעל בירושה והיא נרשמה על שמו בלבד, ואילו המניות היו בבעלותו שנים לפני הנישואים ולימים העביר אותן במתנה לבנם המשותף. בית המשפט למשפחה הכריע בסכסוך שפרץ בינה לבין ילדיה, ופיצל את הנכסים.
ההורים ובנם שנולד עם פגיעה נוירולוגית קשה, שיתוק מוחין ומוגבלות שכלית התפתחותית, טוענים כי ניתן היה למנוע את הנזק אילולא שרשרת מחדלים מתמשכת בקופת חולים כללית, במד"א, ובבית החולים שערי צדק.