החברות עושות מאמצים לסגור תביעות על אספקת בטון פגום בפשרה תוך פיצוי נאה לתובעים, בתנאי אחד: שישמרו על סודיות. התוצאה היא שהציבור לא מודע לתופעה הנרחבת של בנייה שלא עומדת בתקן
הרבה תביעות מוגשות נגד חברות אספקה ומפעלי ייצור של בטון מובא, כזה שמגיע לאתר הבניה מוכן לשימוש, עקב אספקת בטון פגום שאינו תואם את סוג הבטון שהוזמן ולא עומד בתקן הישראלי.
מתברר, שכמעט כל התביעות שנפתחות בבתי המשפט נגד חברות הבטון עקב אספקת בטון לקוי נסגרות בפשרה בין הצדדים. פשרות הן עניין שכיח באופן כללי בתחום הנזיקין והחוזים, ובדרך כלל הסכמי הפשרה מוגשים לבית המשפט, ניתן להם תוקף של פסק דין, וכך הם מפורסמים לכולם מתוקף העיקרון החוקתי של פומביות הדיון.
לעומת זאת, מה שמייחד את הסכמי הפשרה בתחום הבטון הוא שמרביתם כוללים סעיף סודיות שקובע כי אין לפרסם את תוכן ופרטי הפשרה. חברות הבטון שרוצות לשמור על המוניטין רואות בסודיות תנאי הכרחי, ואילו התובעים – שמעדיפים לסיים את הבנייה ולקבל פיצוי במהירות וללא צורך בהמשך ניהול משפט – נוטים להסכים.
פגיעה מתמשכת באיכות הבנייה
אי פרסום הפגמים שעלולים לפגוע בטיב וחוזק הבטון, מפחית את המודעות להיקף התופעה ואת ההרתעה של חברות ומפעלי הבטון, ופוגע בזכות הציבור לדעת.
פועל יוצא מכך הוא פגיעה ממשית ומתמשכת באיכות הבנייה, וזו קשורה לחיי כל אחד ואחת מאיתנו משום שכולנו בונים, רוכשים או מתגוררים בדירות ובתים שנבנו מבטון.
כך תוודאו שקיבלתם בטון תקני
מי שהזמין בטון מסוג כלשהו זכאי לקבל את הבטון שהוזמן ולפי התקן. ההמלצה הראשונה לבונים היא להזמין בדיקה ליציקות שהם נדרשים אליהן בעת הבנייה, על ידי מכון התקנים הישראלי או מעבדה מוסמכת שמאושרת מכוח חוק התקנים, כמו "איזוטופ", "סיסטם", "סיגמא", "מכון העמקים", "מבדק הצפון" או "המבדקה בע״מ" או כל מעבדה מוסמכת אחרת. כל היציקות במבנה הינן חשובות ומכאן שיש בעיקר לבדוק את היציקות של יסודות המבנה, תקרות, קורות, עמודים, מדרגות ומקלטים.
גם אם הוזמנו בדיקות לבטון עדיין הבדיקות מבוצעות באתר הבנייה בשעת היציקה ומכאן המורכבות והבעייתיות של תהליך הבדיקה. דגימות הבטון הטרי נלקחות ישירות משוקת המערבל ביום היציקה באתר הבניה. תוצאות הבדיקה הראשוניות מתקבלות רק לאחר שבעה ימים ואילו התוצאות הסופיות מתקבלות רק לאחר 28 ימים מיום היציקה. כלומר, רק שבוע אחרי שכבר בוצעה היציקה, מתקבלת אינדיקציה לסוג וחוזק הבטון, ואז ניתן להשוות בין סוג הבטון שסופק מהמפעל ונבדק לבין הסוג שהוזמן לפי דרישות המהנדס והתקן. אם תוצאות הבדיקות נופלות מהמינימום הנדרש, נוצרת עילת תביעה לכאורה, וזה הזמן לקבל ייעוץ משפטי וגם לבדוק עם המהנדס איך להתקדם.
לאחר 28 ימים מיום היציקה כאמור, מתקבלות תוצאות הבדיקות הסופיות, ואז בדרך כלל, אם הבדיקות אינן כנדרש, חברות הבטון דורשות בדיקת גלילים, והן חייבות לתאם עם הלקוחות או עם המהנדס מועד לביצוע בדיקות גלילים לבטון קשוי, וחשוב להיות נוכחים עם המהנדס ולפעמים גם עם הקבלן. ציר הזמן הוא קריטי לבדיקת הבטון. בדיקת גלילים לאימות סוג הבטון נלקחת עד 90 יום מיום היציקה, ובימים אלה הבטון ממשיך להתחזק. לאחר מכן, התחזקות הבטון כמעט אפסית, ולכן לפעמים מומלץ להזמין באופן עצמאי בדיקת בטון קשוי במסגרת 90 הימים.
במקרה של פער ניתן לתבוע
מהנדס הפרויקט יקבע לפי חישובים ובדיקות האם להמשיך עם הבנייה באמצעות ביצוע חיזוקים של היציקות, או שמא יש צורך בהריסת היציקות שבוצעו. בהקשר זה חשוב לדעת שגם אם התוצאה סבירה ו"ניתן לחיות איתה", אם הבטון שסופק נופל בחוזקו (מגפ"ס) מזה שהוזמן – עדיין יש עילת תביעה בגין הנזק והפרת החוזה.
גובה הנזק ותחומו נמדדים על ידי תוכנית המהנדס המוצעת, חוות דעת שמאית, וחוות דעת של בעלי מקצוע להערכת נזקים לרבות ירידת ערך המבנה, עלויות החזרת המצב לקדמותו (הריסה, חיזוק או פיצוי), פיצויים בגין עיכובים, דיור חלופי, הוצאות, הפסדים ועגמת נפש ועוד...
על הלקוח להיות כפוף לעקרון הקטנת הנזק, ובמקרה שקיימות חלופות שונות להחזרת המצב לקדמותו – יש לבחור בחלופה הזולה ביותר בכפוף להתייעצות עם מומחים בתחום.
לנוכח מורכבות הנושא וההשלכות שבשימוש בבטון פגום שעלול לגרום לפגיעה בנפש, ההמלצה הטובה ביותר היא להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, גם אם המצב נראה לכם פשוט וגם אם נציגי חברות הבטון מנסים לשכנע אתכם שהכל בסדר.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין