תבע לקבל 85% ממכירת דירת המגורים המשותפת כי "השקיע יותר"
בני זוג רכשו נכס משותף ורשמו אותו על שם שניהם. אחרי שנפרדו האיש טען כי הוא שילם את רוב ההוצאות ולכן צריך לקבל את רוב התמורה על מכירת הדירה. התביעה נדחתה מחוסר הוכחה
בני זוג רכשו נכס משותף ורשמו אותו על שם שניהם. אחרי שנפרדו האיש טען כי הוא שילם את רוב ההוצאות ולכן צריך לקבל את רוב התמורה על מכירת הדירה. התביעה נדחתה מחוסר הוכחה
גבר כבן 40 הכה את אשתו וכשזעקה לעזרה חסם את פיה ואיים כי "יראה לה מה זה אם תספר למישהו". בית המשפט התחשב בכך שמדובר בעבירה ראשונה
המוכרים הבטיחו לרוכשים שניתן לפצל כל אחת מהקומות לשתי דירות אף שבפועל רק לגבי אחת מהקומות יש היתר לפיצול. ההסכם בוטל לגבי הקומה שאי אפשר לפצל
אף שהיו אצל המערער גורמי סיכון גנטיים, ועדת ערר קבעה כי אירוע משפיל שחווה מצד מפקדו הוא הגורם להתפרצות המחלה
"מנורה", שביטחה את המשאית שפגעה בעובד, הכחישה שנגרם לו נזק משמעותי. בית המשפט קיבל את טענת הנפגע כי הוא סובל מנכות תפקודית של 75%
ההורים פרודים ומזה למעלה משנתיים הנער והאב לא נפגשו. לאחר ששופטת בית המשפט למשפחה שמעה את הנער והתרשמה שהוא לא מושפע מהאם היא החליטה לתת לרצונו משקל מכריע
השוטר סבל מסוכרת נעורים ונפטר לפני יותר מ-25 שנה במהלך שירותו. רק כשהיו כבני 90 גילו ההורים שמגיעה להם הכרה לפנים משורת הדין
בעלת דירה בבת ים לא רצתה להשכיר אותה לבנות זוג. הרשם הדגיש כי הוא סולד מההפליה הקשה אבל זו זכותה לפי החוק
בעל השליטה לא הוכיח מה נעשה בציוד הרב שנותר בעסק לאחר שנסגר. השופט קבע ש"חזקת ההברחה" שנועדה למנוע התחמקות חברות פרטיות מתשלום ארנונה לא נסתרה
הבן טען כי רכש מכספו את הדירות למען אימו לאחר שאבי המשפחה נפטר. נקבע שהוא לא הוכיח זאת וגם נזכר מאוחר מדי – בחלוף 24 שנים