תושב תל שבע טען שעבד במפעל תריסים – מערכת היחסים התבררה כ"פרוטקשן"
בכתב התביעה טען האיש כי עבד כשומר במפעל מבלי שקיבל שכר מינימום וזכויות סוציאליות. בית הדין קיבל את טענת החברה כי העבירה לו 3,000 שקל בחודש כדמי חסות למשפחתו על מנת למנוע פריצות
בכתב התביעה טען האיש כי עבד כשומר במפעל מבלי שקיבל שכר מינימום וזכויות סוציאליות. בית הדין קיבל את טענת החברה כי העבירה לו 3,000 שקל בחודש כדמי חסות למשפחתו על מנת למנוע פריצות
בית המשפט אישר את החלטת ועדת הערר לסרב לבקשת היזמית לחיזוק המבנה. בסמוך לבניין שלגביו הוגשה הבקשה יש שני מגרשים כלואים שאין אליהם גישה. ביהמ"ש התרשם שיש צורך בפתרון כולל
האב ביטל הסכם המתנה בו העניק לבתו את הנחלה. בתגובה היא פרסמה בפייסבוק פוסט זועם שבמסגרתו ייחסה לעורך הדין שערך את ההסכם שחיתות והונאה – ותפצה על לשון הרע
בית המשפט קבע כי שלל אינדיקציות מצביעות על כוונת שיתוף, בהן העובדה שהאישה חתמה על הסכמים של העסק ושימשה כערבה יחידה להתחייבויות
האב המנוח היה תושב גרמניה והחוב הצטבר במהלך שנתיים. עתירה שהגיש היורש נגד עיריית תל אביב התקבלה והחוב בוטל בשל התיישנות ושיהוי
בין בני הזוג התעוררה מחלוקת האם הסכום שעל החקלאי לשלם לאישה צריך להיגזר משווי הנחלה ברוטו או מהשווי נטו לאחר הפחתת המיסים שיחולו בעתיד במקרה של מכירה. בית המשפט קיבל את עמדת האישה
השופט התרשם שההתנגדות הוגשה בחוסר תום לב והסיכויים שתתקבל נמוכים, כשמטרתם האמיתית של המתנגדים - בני הקהילה החרדית - להעביר את הדיון על הצוואה למוסד שיפוטי חלופי
האיש עבר אירוע מוחי וכשנה לאחר מכן התחתן עם אם לשבעה ילדים. בית המשפט נענה לבקשתו למנות את אשתו כתומכת החלטות אך הטיל פיקוח על התנהלותם הכלכלית
בקשת האם להחליף לילדה את שם המשפחה לשם שנושאים היא ובעלה הנוכחי התקבלה. נקבע כי טובת הילדה היא לשאת את השם של מי שגידל אותה בפועל ולא את של האב שמתנער ממנה
התובע אמנם ישב במשרדי החברה והפנה אליה לקוחות אך נקבע כי בחלק מהזמן עסק בעבודות פרטיות שלו, הפיקוח עליו היה מזערי והתשלומים שקיבל היו על בסיס ריטיינר