פרשת פלד-גבעוני: העליון שרטט את היקף האחריות של מוכרי חברות
חברת פויכטונגר תעשיות נרכשה על ידי קבוצת פלד-גבעוני שבזזה את נכסיה כדי להחזיר הלוואות. הנאמן ביקש להטיל אחריות על בעל השליטה פויכטונגר אך נדחה בפסק דין עקרוני.
חברת פויכטונגר תעשיות נרכשה על ידי קבוצת פלד-גבעוני שבזזה את נכסיה כדי להחזיר הלוואות. הנאמן ביקש להטיל אחריות על בעל השליטה פויכטונגר אך נדחה בפסק דין עקרוני.
ההזמנה בוצעה כשהחברה נקלעה לקשיים כלכליים אבל במקום לנסות לחלץ אותה מהמשבר הבעלים כבר החל לפעול בחברה חדשה. בית המשפט: הצדק מחייב להרים את מסך ההתאגדות.
השופטת קבעה כי לאיש לא היה שמץ של מושג שהוחתם על חוזה שמעניק לזוגתו במתנה את כל רכושו עלי אדמות. למרות זאת, היא דחתה את התביעה שהגישו ילדיו לביטול החוזה משום שהאמת לא הפריעה לו: "רצונו של האדם – כבודו".
השופט קבע כי אפילו שעדות השוטר הייתה מהימנה הצליח הנאשם לעורר ספק סביר באמצעות פלט שיחות ופערים בגרסאות לגבי צבע המכשיר ומצבו של החבר שיש לידו ברכב.
הבנק חויב להשיב את הסכום לקופת כלל הנושים אף שהגבייה התבצעה לפני שהחברה הוכרזה חדלת פירעון. בית המשפט הבהיר כי עקרון השוויון בין נושים יכול לחול גם לפני פתיחת ההליך.
ההורים ציוו את הזכויות בנחלה החקלאית לארבעה מתוך חמשת ילדיהם במטרה שימכרו אותן ויחלקו בכספים. ניסיון של אחיהם להוציא צו מניעה זמני עד להכרעה בהליך שפתח נגדם כשל.
ההורים אפשרו לבנם ואשתו לגור ביחידת דיור במשק. הזוג הצעיר השקיע חצי מיליון שקל בשיפוץ הנכס. לאחר שנתיים של מגורים הם נפרדו. תביעת האישה לקבל החזר על ההשקעה התקבלה.
החייב ביקש לאשר הסדר שבמסגרתו הנושים יקבלו כ-37% מהחוב. אחד הנושים המרכזיים התנגד בטענה כי ההצעה נמוכה לנוכח שווייה של דירת החייב, 3.1 מיליון שקל. ההצעה אושרה למרות ההתנגדות.
עצור הואשם כי בתחנת המשטרה תקף שוטר וגרם לו חבלות בפנים וביד. להגנתו הוא טען שהשוטר ניסה להוציא ממנו את הטלפון בכוח ותקף אותו באגרופים. בית המשפט העדיף את גרסת הנאשם.
שני ניצולי שואה חיו בזוגיות ממושכת אחרי שהתאלמנו מבני זוגם הראשונים. ילדיו של האיש דרשו לאחר מותו לקבל חצי מהרכוש של האישה, אך טענת ילדיה כי הם לא התכוונו לשתף זה את זה בנכסים התקבלה.