לא הוכיח שיתוף כלכלי – ולא יקבל זכויות בדירה של אשתו
האיש טען כי הוא זכאי לקבל חצי דירה שנרכשה זמן קצר לפני הנישואין ורשומה על שם אשתו. מכיוון שבני הזוג נישאו בטקס פרטי בית המשפט פסק לפי הלכת השיתוף ודחה את התביעה
האיש טען כי הוא זכאי לקבל חצי דירה שנרכשה זמן קצר לפני הנישואין ורשומה על שם אשתו. מכיוון שבני הזוג נישאו בטקס פרטי בית המשפט פסק לפי הלכת השיתוף ודחה את התביעה
שתי ערכאות קבעו שהנכס פונה בזמן והמשכירה כבר קיבלה פיצוי על שריפה שפרצה בו מחברת הביטוח ומחילוט פיקדון מזומן של השוכר
עצמאי בענף השיש נפצע בעבודתו, תבע את הביטוח ונדחה. הוא הגיש תביעה לבית משפט ובסופו של יום הצדדים חתמו על הסכם פשרה
אחרי מות האם, בנה תבע את אחיה בטענה שהאחרון סיכל את השכרת הנכס אף שהוא לא גר בו. התביעה נדחתה לאחר שנקבע כי לא סביר שהאם התכוונה ליצור יחסי שכירות בין יורשיה
הדירה נמכרה ב-1970 אך מאז ועד היום הזכויות נותרו רשומות על שם המוכרים. יורשי הרוכשת זכו בפסק דין הצהרתי שלפיו הדירה שייכת להם. יורשי המוכרים ערערו אך נדחו בפסק דין תמציתי
המנוח הותיר צוואה בה קבע שרכושו יימכר לטובת מימון מלגות לסטודנטים בטכניון. בנו היחיד הגיש התנגדות וטען כי אביו היה רדוף מחשבות שווא ולא כשיר לערוך צוואה. עמדת הבן התקבלה בשתי ערכאות
אם הקטינות ביקשה לחייב את הסבים במזונותיהן. בקשת הסבים לסילוק התביעה נגדם נדחתה ובערעור שהגישו למחוזי נקבע שיש לברר את התביעה
בית המשפט קיבל את בקשת האם וקבע שהיא רשאית לחסן את הקטינים לאור הדחיפות והנחיצות שבחיסון
עו"ד ליאת שטיינברג חרלמפ נלחמת באטימות של הממסד, חולמת להיות שרת הפנים ולא מבינה למה המדינה מתערבת כל כך הרבה בחיי האזרחים
האם ביקשה לעבור עם הילד לעיר אחרת. בית המשפט התרשם כי מדובר בשני הורים מנכרים. את הכף הכריע רצונו של הקטין שהביע דעה נחרצת נגד המעבר