נתן לאמו חצי דירה ולאחר שנפטרה טען שהעסקה פיקטיבית
הבן ירש את האם יחד עם אחיו. את התביעה לביטול המתנה הוא הגיש כדי שלא יצטרך לחלוק עמו בזכויות, וטען במסגרתה שבסך הכל ניסה למנוע מהבנק להשתלט על הדירה לאחר שנקלע לחובות. השופטת לא האמינה לו
הבן ירש את האם יחד עם אחיו. את התביעה לביטול המתנה הוא הגיש כדי שלא יצטרך לחלוק עמו בזכויות, וטען במסגרתה שבסך הכל ניסה למנוע מהבנק להשתלט על הדירה לאחר שנקלע לחובות. השופטת לא האמינה לו
בהסכם ההלוואה נקבע כי אם בעל הנכס לא יחזיר את הכסף תוך שנה הוא יוותר עליו לטובת המלווה, ואף נחתם לצידו הסכם מכר מסודר. ברגע האמת הבעלים לא עמד בהתחייבותו. המלווה תבע וזכה
דיווחים של שירותי הרווחה על ההזנחה בבית בו בני הזוג לשעבר מתגוררים יחד, על חובות של יותר ממיליון שקלים על שם האישה ועל התנהלותו הכללית של הגרוש עוררו ספק בליבו של השופט לגבי תום ליבו
הבת, שרכשה את החלקה הסמוכה לחלקה של אביה, הגישה נגדו תביעה לסילוק יד וטענה כי השביל פולש לשטח שלה. השופטת קבעה שלטובת האב עומדת זיקת הנאה
בית המשפט למשפחה הכיר בזכותה של הבת להמשיך להתגורר במשק כל ימי חייה על בסיס התחייבות בעל-פה מצד הוריה. המחוזי ביטל את פסק הדין
האב טען שבית המשפט למשפחה התעלם מכך שהאם רימתה אותו ומדובר בילד לא חוקי שלפי הדת הנוצרית-קתולית שאליה הוא משתייך הוא לא חייב לו דבר. בית המשפט המחוזי הבהיר שחובת המזונות חלה עליו בכל מקרה
משרד הפנים התנגד להכרה בבני הזוג וטען כי על אף שאמו של הגבר הוכרה בעבר כיהודיה, מסמכים שהתגלו לאחר מכן העלו חשד לזיוף. בית המשפט קיבל עתירה שהגישו השניים
את התביעה נגד הרוכשים – עורך דין ובן דודו של המוכר – הגישה בתו לאחר שמונתה לאפוטרופסית שלו. בית המשפט קבע כי השניים ניצלו את המצוקה של המוכר כדי לעשוק אותו
חוק הירושה קובע כי "איש ואישה" שניהלו משק בית משותף יורשים האחד את השנייה. שופטת בית המשפט למשפחה קבעה כי פרשנות משפטית נכונה מובילה למסקנה שהחוק חל גם כשמדובר ב"אישה ואישה"
האב לא שילם מזונות מ-2017 בטענה שקרס כלכלית אבל כן העביר כספים לנושים שלו. השופטת: מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט