הנהג, שהואשם בכך שגרם למותה של הולכת רגל בחיפה, טען בבית המשפט כי היא נפלה בעצמה ללא מגע עם רכבו. השופט שוכנע שאכן נותר ספק סביר בגרסת המדינה, וביקר את המשטרה על "מחדלי חקירה קשים".
תביעה בסכום של מעל 2.5 מיליון שקל הוגשה נגד מספר גורמים רפואיים שטיפלו באם על כך שלא התריעו בפניה כי מצבה הנפשי והתרופות שהיא נוטלת נגד אפילפסיה עלולים לפגוע קשות בעובר.
האישה קיבלה את זכויות בעלה לשעבר בדירת המגורים כחלק מהליכי הגירושין. 5 שנים אחרי, ובטרם רשמה אותן על שמה, הוטל עליהן עיקול על-ידי נושה שטען כי זכויותיו עדיפות על זכויותיה. בית המשפט סבר בדיוק ההפך.
השופט: "לא ניתן להשתחרר מן הרושם, שחלק נכבד מטענות המשיבים נשען בבסיסו לא בהכרח על דאגה לטובת אביהם, אלא על המטען הרגשי המתמשך שבין ילדיו ועל דאגתם של המשיבים לזכויות עתידיות פוטנציאליות שלהם".
השופטת דחתה את תביעתו נגד בעלת מגרש בקריית טבעון: "אין מילים לתאר את התנהלותו זו של התובע, אשר עוד הרהיב עוז והגיש תביעה לתשלום דמי תיווך עבור עסקה שהוא ניסה לגרום – מספר פעמים – שכלל לא תצא אל הפועל".
עם זאת, השופטת הטילה על הרוכב 40% מן האחריות לאירוע, כך שהפיצוי שנפסק לטובתו הופחת משמעותית ביחס לנזקיו.
בית המשפט קיבל תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לבן 12. בפסק הדין נקבע כי על אף שהילד במשמורת האם, לנוכח זמני השהות המשמעותיים של האב ההנחה היא שההוצאות של הצדדים על בנם דומות.
רכב אבטחה ביצע מרדף אחרי טרקטורון שרוכביו היו חשודים בפריצה והתנגש בו. קרנית טענה שלא מדובר בתאונת דרכים, כיוון שנהג הרכב התנגד בו במכוון. השופט חשב אחרת.
הנאשם גידל את הסם במעבדה מאובזרת היטב במחסן ביתו. השופטת אמנם החליטה להותיר את הרשעתו על כנה, אך יחד עם זאת הטילה עונש קל, מאחר שסברה כי עצם המשפט היווה עבורו גורם מרתיע.
בית המשפט הורה לחברת הבנייה "נאות מזרחי" לשלם כ-95,000 שקל בשל ליקויי בנייה בדירה שמכרה. הפיצוי ניתן גם על עגמת נפש שנגרמה לרוכשים, עקב יחס בעייתי ביותר מצד החברה.