העניק לקרובת משפחה שתי דירות – והמתנה לא תבוטל
בן דוד של קשיש ערירי שנפטר רצה לקבל חצי מהדירות על סמך הצוואה שהשאיר אחריו. אלא שבית המשפט קבע כי הצוואה לא שללה מהמנוח את החירות לעשות מה שהוא רוצה בנכסיו כל עוד הוא חי
בן דוד של קשיש ערירי שנפטר רצה לקבל חצי מהדירות על סמך הצוואה שהשאיר אחריו. אלא שבית המשפט קבע כי הצוואה לא שללה מהמנוח את החירות לעשות מה שהוא רוצה בנכסיו כל עוד הוא חי
הולכת רגל נפלה ממרצפת שקועה ושברה את רגלה. נקבע שמדובר במפגע של ממש והעירייה התרשלה כשלא פעלה באופן יזום לאיתורו ותיקונו
הדירה נרכשה מכספים שקיבלה האישה תמורת מכירת דירה שירשה מאמה לפני שהתחתנה. בית הדין הרבני הבהיר שנישואים ממושכים לא הופכים את הנכס לרכוש משותף כאשר היה ברור מלכתחילה שהוא שייך לאישה
הרוקחת ביקשה להכיר בה כנפגעת עבודה בטענה שבעקבות המקרה חלתה בפיברומיאלגיה והתפרצו אצלה חרדות. בית הדין לעבודה דחה את התביעה שלה אבל בית הדין הארצי לעבודה שינה את ההחלטה
התביעה נוהלה על ידי אשתו של האיש שמונתה כאפוטרופסית שלו. היא טענה שהידידה ניצלה את מצבו הנפשי. בית המשפט דחה את התביעה מחוסר הוכחה
סדרת הכתבות בנושא ניגוד עניינים לכאורה של השופט ארז שני, האמון על הטיפול בתיקי ניכור הורי במחוז תל אביב, לוקה בכשלים רבים. ההשמצות האישיות נגד השופט שלא דבק בו רבב פוגעות במערכת המשפט כולה ובילדים והורים שסובלים מניכור
האיש קיבל את הסכום במזומן מאדם אחר. הוא לא עמד בהחזרים החודשיים וטען שההסכם נחתם תחת עושק והטעיה. בית המשפט דחה את הטענות והדגיש שהסכמים יש לכבד
בשיחה מסר לו עורך הדין כי החברה מתנגדת לשבצו בתפקיד הקרוב לביתו לאחר שרישיונו הותלה בשל מצבו הרפואי. בית הדין לעבודה התרשם כי השיחה היוותה ״עליית מדרגה״ בתקופת מתח מתמשכת
לנפגעת נגרמו שברים ברגל. בפסק הדין נקבע כי גם עיריית נתניה אחראית לתאונה החריגה אך בשל הסכם שיפוי בין העירייה לחברת האבטחה, האחרונה חויבה לפצות בגין מלוא הנזק
אחרי שהמבוטח מת הודיעה חברת הביטוח שהיא לא מכסה את ההלוואה בגלל פיגור של 738 שקלים בתשלומים. בית המשפט מתח עליה ביקורת חריפה וקבע שלא עשתה מאמץ מינימלי ליידע את המנוח על כך שהפוליסה בסכנה