המדינה הרסה מבנים מבלי להודיע לבעלים, אז למה שלא תפצה?
ביהמ"ש מתח ביקורת על התנהלות המדינה, אך מאידך גם ביקורת על הבעלים, שהתמהמה בהגשת התביעה. זו הסיבה היחידה שבעטיה נאלץ בית המשפט לדחות אותה למרות המחדל.
ביהמ"ש מתח ביקורת על התנהלות המדינה, אך מאידך גם ביקורת על הבעלים, שהתמהמה בהגשת התביעה. זו הסיבה היחידה שבעטיה נאלץ בית המשפט לדחות אותה למרות המחדל.
המנהל תבע את האגודה למען הקשיש בטמרה לאחר שפוטר לטענתו שלא כדין, ובניגוד לדעת המפקח המחוזי ושירותי הרווחה. השופטת קיבלה את טענותיו. הפיצוי: 50,000 שקל.
הנאמן גילה שפושט הרגל נתן לאחיו דירה במתנה, וממשיך להתגורר בה. הגילוי הוביל להעברת הדירה לידי הנאמן, שישתמש בה להחזר חובות העתק של פושט הרגל.
ככל הנראה, מישהו זייף את זהותו, התקשר בשמה של אישה תמימה עם החברה והותיר אחריו חוב. השופט קבע שסלקום התרשלה, אך הייתה לו ביקורת גם על התובעת.
הבן טען שהעירייה התמהמהה בגביית החובות של אביו, מה גם שלא ידע על קיומם. ביהמ"ש האמין לו, אך קבע שבכל זאת עליו לשלם, ולו את החוב המקורי, מתוך העיזבון שירש.
האישה פתחה תיק בהוצאה לפועל נגד בעלה לשעבר בגין חיוב במזונות זמניים, , אך לא "איפסה" את החוב לאחר שהבעל שילם. ביהמ"ש דחה את טענותיה.
החברה טענה, בין היתר, שהתביעה התיישנה כיוון שעברו יותר משבע שנים ממסירת הבניין ועד להגשת התביעה. ביהמ"ש לא השתכנע והכריע לטובת הדיירים.
הדיירת טענה שהשכנים השתלטו על הגג שלה וביקשה שיסתלקו. ביהמ"ש הסביר שמאחר שהבעלות בגג שייכת לדיירת והוא אינו רכוש משותף, היא רשאית לסלק אותם מתי שהיא רוצה.
בעקבות האיומים הוגשו נגד הגרוש שלושה כתבי אישום שונים, מתוכם הוא הורשע רק בשניים, לכן הוא הגיש נגד גרושתו תביעת לשון הרע בסך של כ-600 אלף שקל. התביעה נדחתה.
בעלי דירה ביקשו לבנות חדר על הגג, אך נתקלו בהתנגדות דיירים שטענו כי הדבר ימנע מהם לחזק את הבניין במסגרת תמ"א 38.