חרף בקשת האם לזמני שהות שוויוניים ("גם אני רוצה לעבוד ולצאת לדייטים"), בפסק דין שנוי במחלוקת נקבע שהאב יפגוש את בת ה-7 רק פעם בשבוע ובכל סופ"ש שני
ניצחון מפוקפק לאב לבת 7 על פרודתו: השופט אריאל ממן מבית המשפט למשפחה בבאר שבע הכשיר את רצונו להיפגש עם בתו לזמנים מצומצמים בלבד, וזאת חרף זעקת האם ש"אין לה חיים" וגם היא מעוניינת בזמן לעצמה. ברקע: תסקיר עובדת סוציאלית שהודתה: "מעולם לא נתקלתי במקרה כזה".
מדובר בהורים ל-4 שנישאו בתחילת שנות האלפיים. ההליך התמקד בבתם הקטנה, כבת 7. בתחילת 2022 עזב הבעל את הבית ועבר לגור ביחידת דיור ביישוב המרוחק כ-44 ק"מ, בו נמצאת מספרה בבעלותו. כחצי שנה לאחר מכן - הגישה האם את התביעה לבית המשפט.
היא עתרה במסגרתה לקיים זמני שהות שוויוניים עם הבת. "אין לי חיים, אני כל הזמן סביבה, לטפל בה ולדאוג לה - הכול עליי, לא הוגן, לא הבאתי אותה בתרומת זרע", זעקה בבית המשפט והוסיפה: "כמו שהוא רוצה לעבוד ויש לו זוגיות, גם אני רוצה. הוא נהנה מלא ומרוויח טוב, אין לי את האופציה הזו לא לעבוד, לא להכיר מישהו, לא ליהנות, ללכת ללילה לאיזה בית מלון. אני תמיד סביבה".
לעומתה טען האב שיש לקבוע זמני שהות מצומצמים: בימי שלישי וכל סופ"ש שני. לדבריו הוא עובד 12 שעות ביום מכיוון שחייב להתחרות במספרות הנמצאות סמוך אליו, באופן שאינו מאפשר לו לבלות יותר עם בתו. בתוך כך סיפר שמשתמש בקנאביס והגם שמשתדל לא לעשן ליד בתו בזמנים שהיא אצלו - הודה ש"מחכה שהיא תלך כדי שאוכל לעשן".
ביחס לכריעת פרודתו תחת הנטל טען האיש - כך ממש - שאימה והילדים הגדולים יכולים לעזור לה.
הרע במיעוטו
באפריל אשתקד הוגש לבית המשפט תסקיר עו"ס בו הומלץ על קביעת זמני שהות מצומצמים, כעמדת האב. העו"ס נימקה זאת באיום מצדו שאם ייאלצו אותו להיפגש עם בתו מעבר ליכולותיו - יפסיק לגמרי את הביקורים.
לדברי העו"ס היא נכנסה למצוקה וחוסר אונים מדברי הנתבע שכן מעולם לא נתקלה במקרה דומה שבו אב מבקש שלא לקיים זמני שהות משמעותיים עם בתו. היא הבהירה שהמלצתה לא בהכרח מיטיבה עם הילדה, והיא "נגזרת מזהות אביה ואילוציו".
בצעד שנוי במחלוקת אימץ השופט ממן את עמדת העו"ס, תוך שקבע כי אין לכפות על האב זמני שהות בהם אינו מעוניין. "חרף מורת רוחו של בית המשפט, סבורני שכפייה מעין זו עלולה לפגוע בנפשה של הקטינה, אשר תיאלץ להיות במקום שאינו ערוך לקבלה, ואולי אף לגרום לה תחושה שהיא אינה רצויה", כתב.
בנוגע לנטל הכבד המוטל על כתפי האם ציין השופט כי יש לה עורף משפחתי בדמות ילדיה הגדולים ואימה, שגרה קרוב, אשר יכולים לסייע לה עם הטיפול בילדה. הוא העיר אומנם כי הוא חש אי-נוחות עם צמצום זמני השהות, ואולם לדבריו "הכרעה זו הינה בבחינת הרע במיעוטו".
לפיכך נקבע שהאב ייפגש עם בתו מדי יום שלישי ובכל סופ"ש שני - בשני המקרים עם לינה. במקביל התבקשו הצדדים לשלב את הקטינה בהקדם בטיפול רגשי, על חשבונם. השופט קבע שאם אחד ההורים לא יאסוף את הילדה מבית הספר בימים שהוא חייב, ייקנס ב-500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד דן מלכיאלי ועו"ד צחי פנקס
- ב"כ הנתבע: עו"ד אילן אבירם
עו"ד דניאל גרינברג
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.